תפריט נגישות

עשרת גורמי הבזבוז בארגון – חלק ב'

בחלק זה נפרט את סוגי הבזבוז השונים, כאשר יותר מהגדרת כל בזבוז ומאפייניו ננסה לציין סימנים ועדויות שיעזרו להבחין בבזבוזים. רעיונות, לטיפול והתמודדות עם הבזבוזים השונים...

על סמך ניסיוננו מצאנו לנכון לפרט עשרה סוגי בזבוז, וכדי להקל על זכירתם, נתנו בהם את הסימנים  - "מפתח לתעשיה".

"מפתח" מייצג את הבזבוזים –  מלאי, פחת / פסולים, תנועה ושינוע, חרושת ואנרגיה.

"לתעשיה" מייצג את הבזבוזים – ליקויים ותקלות, תקשורת ומידע, עבודה מיותרת, שטח לא מנוצל, ייצור עודף והמתנה.

בזבוז 1 - מלאי

מלאי הוא מסוג הבזבוזים היותר מוכרים ומובנים.  הבזבוז במלאי מתבטא בעלויות הישירות של האחסון, הניהול, השינוע, הפחת והמימון של חומר או עבודה לפני מועד הצריכה האמיתי שלהם. בנוסף, מוצרים או חומרים במלאי חשופים לתהליכי התיישנות, תפוגה ואיבוד עדכניות.

עדויות שעשויות להצביע על הימצאותו של בזבוז בדמות מלאי הן:

  • שטחי אחסון מרובים ומגוונים
  • אחסון נוסף מחוץ לשטחי האחסון הייעודיים
  • שיטות אחסון ומידוף מתוחכמות כגון דרייב-אין או קומפקטוס.
  • אריזות או כלי קיבול ייעודיים רבים כגון כלובי אחסון, דולבים או ארגזים
  • ערימות מלאי בתהליך, בין תהליכים או ע"י תחנות עבודה
  • ציוד הרמה מתוחכם
  • תאריכי ייצור או קליטה ישנים
  • אבק / לכלוך כבד על גבי האריזות שבאחסנה

ציוד הרמה ואחסון מתוחכמים הם דוגמא טובה לעיוורון הבזבוז שצוין קודם. שיטות עבודה ואמצעי ייצור היסטוריים הביאו אותנו לפתור בעיה בעזרת אמצעי אחסון מתוחכמים. למרות שציוד העבודה, המוצרים, מאפייני השוק, כושר הייצור ועוד הרבה דברים השתנו, לא נעשתה בחינה מחודשת של הצורך האמיתי באותם שטחי וציוד אחסון מתוחכמים אשר יתכן ואין בהם צורך אמיתי והם רק מקבעים אותנו בשיטות העבודה הקיימות.

 

 

מלאי מהווה גורם מאפשר לבזבוזים נוספים שניתן להדגימו באופן הבא: בדרכנו מחומר הגלם לתוצרת הגמורה, נקרים בדרכנו מכשולים רבים: החל בבעיות משמעת ותקשורת, דרך קווי ייצור לא מאוזנים, זמני סט-אפ וכוונון ארוכים, תקלות מכאניות, שינויים הנדסיים, שינויים בתכנון, בעיות איכות ועוד. על מנת לאפשר לתהליכי הייצור לזרום עם הפרעות נסבלות, הניסיון והפרקטיקה של סביבת העבודה מכסים את הבעיות במלאי ויוצרים אשליה של תהליכים תקינים. עלויות ההפרעות לא נעלמות, אלא שהשפעתן הישירה על התהליך מתמתנת והייצור שט בנוחות יחסית על ים של מלאי. הקטנת המלאים באופן מדורג ונשלט, מאפשרת לנו להיתקל בבעיות, לזהות את גורמיהן ולפתור אותן, ובכך להביא לצמצום הבזבוז ולחיסכון האמיתי.

סיבות אופייניות ליצירת מלאים הן –

  • זמני Set-up  ארוכים.
  • אופטימיזציה מקומית.
  • צווארי בקבוק לא מבוקרים בתהליך.
  • עבודה על פי תחזיות.
  • ספקים לא מתאימים (למשל ריצה לא מבוקרת אחר LLI).
  • מדיניות הנהלה שבמקרים רבים נובעת מאותה שאיפה לא להיתקע שתיארתי קודם. 

על מנת לקבל מושג מה לעשות במקרה של זיהוי בזבוז במלאי או כל בזבוז אחר שאזכיר בהמשך, ניתן פשוט לתקוף את הסיבות האופייניות. לדוגמא, אם זיהינו מלאי גבוה, ואימתנו את העובדה שזמני ה- Set Up שלנו ארוכים, קיצור ה- Set Up, יאפשר הקטנת המלאי.

בזבוז 2 – פחת/פסולים

הבזבוז הבא הוא פחת, מוצר פסול או פגום. גם בזבוז זה מובן מאליו. הבזבוז בתוצרת פסולה או בפחת מתבטא בעלויות הישירות של אובדן חומר גלם, אובדן שעות מושקעות של מכונה ואדם, ואובדן אנרגיה. בנוסף, פסולת דורשת השקעת משאבים באיסוף, פינוי, טיפול או מחזור. תהליכים החשופים לייצור לקוי, מגבירים את הסיכוי לתלונות לקוח ופגיעה במוניטין החברה ולפיכך יקבלו במקרים רבים השקעת משאבים של זמן וכסף כצעדי מניעה.

סימנים שעשויים להצביע על בעיות איכות בתהליך הם:

  • ניצולת חומר גלם נמוכה
  • חלקי מוצר או מוצרים פסולים בפחי האשפה
  • אמצעים ומתקני איסוף מיוחדים לפריטים פסולים
  • אזור עיבוד חוזר (Re-work)ייעודי ואמצעים ייעודיים לעיבוד חוזר
  • חוסר סטנדרטים בתחנות העבודה
  • צוותי ביקורת גדולים ודומיננטיים
  • דרישות בקרה תכופות בתהליך
  • תלונות לקוח

השקעה באמצעי איסוף או מחזור גם היא דוגמא טובה ל"עיוורון הבזבוז" – הפחת נעשה נוח במקום להיעלם.

סיבות אופייניות ליצירת פסולים או פחת בתהליך הן

  • מצב תחזוקתי ירוד של הציוד
  • מיומנות והכשרת עובדים לא מספקת
  • ציוד וכלי עבודה לא מתאימים
  • שונות גבוהה בתהליך וחוסר סטנדרטיזציה
  • שינוע מיותר
  • אריזה לקויה
  • חומר גלם או רכיבים זולים
  • מלאי גבוה

בזבוז 3 – תנועה ושינוע 

בזבוזי התנועה והשינוע הם ניכרים לעין אך מוסווים תפיסתית כבזבוז מכיוון שבמקרים רבים הם יכללו במסגרת הבזבוז מסוג 1, בזבוז חיוני אשר דורש ניהול. הבזבוז בתנועה של אנשים מתבטא באובדן זמן, עייפות, פגיעות גופניות (גב,  ברכיים, פרקים) ושחיקה. כמובן שמאפיינים אלו יגרמו לפגיעה באיכות ובפריון העבודה. הבזבוז בשינוע של חומרים ומוצרים מתבטא באובדן זמן, כח אדם וציוד (מלגזה), אנרגיה והגדלת הסיכויים לפחת או בעיות ניהול חומר.

סימנים עיקריים המעידים על בזבוזי תנועה הם -

  • עובדים מתכופפים או נמתחים בעת ביצוע עבודתם השגרתית
  • נגיעות מרובות בחלק (Double Handling)
  • תנועות "עודפות" לשריפת זמנים מתים בזמן המתנה
  • ציוד מפוזר ברווחה באזור הייצור
  • משטחי אריזה בקווים ישרים
  • מערך ייצור ללא סטנדרטים
  • סימנים לשינוע מוגזם יכולים להיות -
  • ריבוי עגלות, מלגזות, ציוד שינוע ותעבורה
  • ריבוי מסועים – שוב סוג נפוץ של עיוורון. לכאורה פתרנו את בעיית המרחק בין מכונות אבל הפיתרון תקף רק עבור המוצרים. האנשים ושאר הפריטים הנלווים עדיין מטיילים הרבה. חוץ מזה לפתרון יש עלות שוטפת – אנרגיה, תחזוקה, תקלות עוצרות קו, מימון וכדומה.
  • סימנים נוספים הם –
  • מקומות אחסון מרובים, כניסה ויציאה מרובות למחסנים
  • ניהול מלאי מסובך
  • ספירות מלאי לא מדויקות
  • סימני פגיעות נסיעה רבים על משטחים, קירות או מעקות

סיבות אופייניות לתנועה ושינוע הן –

  • עיבוד מנות גדולות.
  • תהליך Set-Up ארוך
  • חוסר ארגון בסביבת העבודה (5S)
  • חוסר בכלי בקרה ויזואליים
  • מערך קו ייצור לא מתאים – הפרעות זרימה בתהליך או זרימת חומר ארוכה ומסובכת.
  • מיקום מרוחק של חומר מתחנות העבודה – זמני הליכה או שינוע ארוכים עם כל ההפרעות הצפויות בדרך.

בזבוז 4 – חרושת ואנרגיה

הסוג הבא של בזבוז - חרושת ואנרגיה גם הוא קל להבנה כי למרכיבים אלה יש בד"כ מחיר חיצוני בכסף. בזבוזים אלה מתבטאים בהוצאות גבוהות עבור אנרגיה מכל סוג, חומרי סיכה וניקיון, חלפים וכדומה. הקושי בזיהוי בזבוזים אלה הוא נגישות נמוכה למידע ולמידע היסטורי השוואתי בנושא. קשה למנהלים ועובדים בקו להתחבר למספרים.

סימנים שעשויים להעיד על בזבוז חרושת הם -

  • רעש רב באזור העבודה, חריקות ורעשים מכאניים לא נעימים.
  • טמפרטורה לא מתאימה – חם או קר מדי
  • עשן בארובות
  • מכונות עובדות בסרק - ללא תוצרת / חומר גלם
  • תאורה לא מתאימה / לא נדרשת
  • שלוליות שמן / מיכלי מילוי או איסוף שמן בקרבת המכונה
  • רעש זליגת אויר או קומפרסור עובד ללא הפסקה

סיבות אופייניות לבזבוז חרושת הן –

  • מודעות נמוכה (רק המנהל יודע מה צריכת החשמל). במקרים רבים גם אצלו אין ניתוח ברור שמקשר בין נפח הייצור או המכירה לצריכת החשמל כך שגם הוא לא יכול להצביע בביטחון על צריכות מעבר לנורמה.
  • חוסר ארגון בסביבת העבודה (S5)
  • הוראות תפעול לא מתאימות
  • בעיות באחזקת הציוד
  • תכנון מערכות לא מושלם
  • התרחבות בשלבים שלא נתפרו היטב
  • אופטימיזציה מקומית

בזבוז 5 - ליקויים ותקלות 

ליקויים ותקלות בציוד מכאני נתפסים במקרים רבים כגזירה משמיים. ניסיון פרקטי של פעילויות TPM, אחזקה ייצורית מונעת, מוכיח להביא את אפקטיביות הציוד – היינו זמינות, ביצועים ואיכות אל מעבר ל- 90% על פני מחלקות ומפעלים שלמים. אין צורך להכביר מילים על התועלת שארגון מפיק מרצפת ייצור שמתפקדת באמינות כזו. 

הבזבוז הכרוך בליקויים ותקלות בציוד מתבטא באופן ישיר בעלות התיקון – שעות וחלפים, הפסד זמן ייצור, או ייצור פגום. בראיה הרחבה יותר בזבוז זה יכול לגרום גם לפגיעה באמינות החברה, אובדן מכירות, ואף אובדן שוק. זיהוי הבזבוז קל – הציוד לא עובד - אך כמו שצויין קודם, התפיסה הרווחת ש"ככה זה עם מכונות" מסתירה את נוכחותו.

סימנים שעשויים להעיד על סביבת עבודה מרובת תקלות הם -

  • מכונות עומדות גם באזורי או תהליכי צוואר בקבוק
  • מדדי אפקטיביות ציוד (OEE) נמוכים (מתחת ל- 75%). יש להדגיש אפקטיביות ולא ניצולת הציוד, מכיוון שמדידת ניצולת מושכת אותנו לייצור מלאי, ייצור עודף ובזבוזי חרושת שהם בזבוזים לא פחות רעים.
  • סימנים נוספים -
  • טכנאים שרצים בין שריפות וריבוי תקלות רבות שדורשות פתרון של טכנאי ולא מפעיל.
  • יותר ממכונה אחת בו"ז פתוחה / מפורקת לטיפול
  • עצירות המצריכות טיפול מפעיל באופן תכוף
  • לא ניתן לעבוד במהירות אופטימאלית / לפי הגדרות יצרן.
  • צורך בכיוונים רבים תוך כדי עבודה.
  • זמני SU לא אחידים וקבועים.
  • פחתים רבים
  • ציוד קשה ומסובך להפעלה
  • סיבות אופייניות לריבוי ליקויים ותקלות ציוד הן –
  •  גישה תחזוקתית לקויה (אין TPM) – תחזוקה ראשונית צריכה לעקוב אחרי הוראות ייצרן. ככל שההיכרות עם הציוד מתרחבת, מחלקת האחזקה צריכה לפתח כלים לתחזוקה מונעת על בסיס מצב הציוד (CBM)
  • מחסור בניקיון, שימון וגירוז שוטפים – מחקרים מראים ש- 75% מהתקלות של ציוד מכאני נובעות מלכלוך וחוסר שימון.
  • ציוד מיושן שלא תוחזק
  • שינויים בתהליך ובציוד שלא הושלמו הנדסית וניהולית
  • שיטות עבודה לא אחידות
  • חומר גלם או רכיבים "זולים"
  • אמצעי ייצור וכלי עבודה "זולים" / לא מתאימים

בזבוז 6 –תקשורת   

הבזבוז הבא הוא תקשורת. זהו בזבוז לא קל להגדרה וזיהוי מכיוון שבמקרים רבים הוא נתפס כחוכמה בדיעבד.  המינון הנכון של תקשורת אינו קל להגדרה והצרה היא שחוסר מידע הוא בעיה מובנת אבל גם עודף מידע מהווה בעיה בעצם כך שהוא מקשה על המשתמש במידע לברור את התבן מן המוץ.

בזבוז הקשור בתקשורת ומידע מתבטא בייצור לא נכון או לא בזמן שגורר עלויות תיקון חריגות ע"י עיבוד חוזר, הובלות מיוחדות או פיצוי לקוח. הארכת Lead Time עקב חוסר ביטחון במידע ותקשורת מביא לתופעת הלוך חזור מרובה ועלויות ישירות של משלוחים והתקשרויות.

סימנים שעשויים להעיד על תקשורת לקויה הם -

  • לוחות מודעות ריקים או לא מעודכנים
  • לא ניתן לאתר מידע תפעולי, נוהלי או מדדים באזור ה- Gemba
  • שולחנות עמוסים בניירת, תיארוך מכתבים ישן
  • עיסוק אובססיבי באי-מיילים – אחד מגנבי הזמן הנוראים ביותר.
  • טפסים רבים הדורשים מילוי, דוחות שאין בהם שימוש, תיעוד יתר.
  • תיעוד חסר, חוסר במעקב גרסאות טכניות
  • הוראות עבודה בע"פ
  • מחסור ב"קול הלקוח" (VOC) -  מבחירה שלא לדבר איתו או מחוסר מודעות ליכולתו לעזור.

סיבות אופייניות לתקשורת לקויה הן –

  • חוסר סטנדרטיזציה ומשמעת
  • ניהול ויזואלי ו- S5 לקויים
  • תרבות ארגונית רחוקה מעקרונות  Lean – אין שקיפות ואין שיתוף עובדים
  • ניהול לא לפי יעדים ומדדים
  • תפיסת "הלקוח תמיד צודק" – אסור לדבר איתו !!
  • יחסי עבודה לקויים בין עובדים ומחלקות שמהווים מחסום בפני זרימת המידע

בזבוז 7 – עבודה מיותרת

עבודה מיותרת היא בזבוז מעצם שמה. הזיהוי שלה לעומת זאת הוא בעייתי מכיוון שעל מנת להבחין בה צריך מבט מרוחק על התהליך ותוצאותיו, כולל הבנה טובה של התוצאה הנדרשת. הבזבוז בעבודה מיותרת מתבטא בהשקעה עודפת של זמן אדם ומכונה.

למעשה כמו בין בזבוזים אחרים, ניתן למצוא חפיפה בין הבזבוז עבודה מיותרת לבזבוזים אחרים ולעיתים רק סמנטיקה תכריע לאן נסווג את הבזבוז. יש לכך משמעות נמוכה מכיוון שבכל מקרה העיקר הוא הבחנה וצמצום או ביטול של הבזבוז.

סימנים שעשויים להעיד על עבודה מיותרת הם -

  • שונות בתהליך בין עובדים שונים - סביר שחלקם עושים יותר מידי.
  • שונות בין תהליך סטנדרטי לתהליך בפועל
  • תהליכי גימור בשלבי עבודה מוקדמים – במקרים רבים הגימור ייפגם או ימחק לחלוטין
  • Over Engineering – הלקוח ביקש X וקיבל X וחצי.
  • בקרות כפולות בתהליכים 

סיבות אופייניות לעבודה מיותרת הן –

  • חוסר משמעת, עבודה ללא סטנדרט
  • שינויים הנדסיים שאינם מגובים בשינויים בתהליך
  • סדר תהליכי עבודה לקוי – פיניש לפני זמנו
  • נהלים ומדיניות לא יעילים
  • חוסר Input מצד הלקוח על הדרישות, חוסר במפרט ברור מצד הלקוח
  • עודף איכות, סגידה לאיכות – בקרה יסודית של תהליכים בעלי אמינות מוכחת גבוהה או אבסולוטית.

בזבוז 8  - שטח לא מנוצל 

שטחים לא מנוצלים גם הם בזבוז מעצם היותם כאלה.  זיהוי הניצול של שטח מתחיל משאיפתנו שהשטח יעסוק בפעילות העיקרית של החברה – חברה יצרנית – ייצור, מגרש חנייה – חנייה וכדומה. כמובן שתמיד יידרשו לנו שטחים לתפקודים מסייעים אבל אלה צריכים להימדד ולהיבחן בדומה לכל בזבוז חיוני אחר. בזבוז שטח מתבטא בד"כ בעלות אחזקת השטח או שכירה של שטח נוסף. בצורה עקיפה – שימוש לא מושכל עשוי לגרור עימו בזבוז של תנועות ושינוע, צפיפות יתר, מלאים עודפים ועוד.

סימנים שעשויים להעיד על שטחים מבוזבזים הם -

  • מעברים רחבים, ציוד מרוחק זה מזה
  • יחס שטחי ייצור לשטחי אחסון נמוך, מחסנים רבים
  • אחסון שטוח, על גבי הרצפה
  • מכונות וציוד לא פעילים
  • משרדים ריקים

סיבות אופייניות לבזבוז שטחים הן

  • אי יציבות בתכנון לטווח ארוך
  • ארגון סביבת עבודה לקוי (אין S5)
  • נהלים ומדיניות לא יעילים
  • אי התייחסות לשטח כמשאב יקר - ממילא הוא קיים

ייצור עודף הוא בזבוז שאינו מובן מאליו בארגון שאינו חי באווירת Lean.

למעשה כל ארגון שמונע על פי תחזיות חוטא בעודף ייצור, ויעידו על כך מכירות סוף העונה למיניהן.  הבזבוז בייצור עודף מתבטא בהשקעת משאבים מוקדמת או מיותרת. במקרים הרעים, השקעה עודפת זו באה על חשבון דחיית הלקוח הבא או ההזמנה הבאה ובכך מעצימה את השפעתו של בזבוז זה.

בזבוז 9 – ייצור עודף

 סימנים שעשויים להעיד על ייצור עודף הנם -

  • צבירת מלאים בתהליך ומלאי תוצרת גמורה
  • עודף ציוד / ציוד גדול יתר על המידה = ציוד מובטל
  • עודף כח אדם (אבטלה לא סמויה)
  • רמת שירות אבסולוטית, לא מאחרים אף פעם = עודף כושר ייצור משמעותי
  • דרישה לשטחי אחסון נוספים
  • מלאי לא נכון (אין מה שצריך, יש מה שלא צריך)

סיבות אופייניות לייצור עודף הן –

  • אופטימיזציה מקומית, מדידת ניצולת ציוד במקום אפקטיביות
  • אוטומציה במקומות הלא נכונים – אולי על צוואר בקבוק היסטורי
  • זמני Set-Up ארוכים – מכוונים את אנשי התכנון למנות ייצור גדולות
  • ייצור לפי תחזיות – החוזים תמיד יעדיפו עודף על חוסר.
  • מערכות תגמול שגויות (פרמיות אישיות?!)
  • אמינות וזמינות ציוד נמוכות – כשהציוד עובד ננצל אותו לפני שיתקע שוב.
  • חוסר תקשורת

בזבוז 10 – המתנה 

המתנה היא הבזבוז האחרון שנעסוק בו והוא מובן למדי. ציוד או אדם שממתינים, אינם מביאים תועלת באותו זמן. בזבוז זה מתבטא בעלות זמן לא אפקטיבי של ציוד או עובדים.

 סימנים שמעידים על המתנות הם -

  • מפעיל ממתין למכונה
  • מפעיל מסתכל על מכונה בפעולתה
  • עובד זז לאט.....
  • מכונה/ חומרי גלם ממתינים למפעיל
  • חוסר איזון בין תהליכים עוקבים
  • מכונות "צועקות" תקלה במשך זמן רב 

סיבות אופייניות להמתנה הן

  • שיטות עבודה לא עקביות – עובד צריך לשאול לפני כל פעולה
  • ניהול עבודה לקוי – חוסר מוכנות לשלב הבא בתהליך
  • זמני Set-up ארוכים
  • מיומנות עובדים נמוכה, חוסר יכולת לפעול לבד
  • אפקטיביות נמוכה של עובדים/מכונות
  • חוסר בציוד/חומרים מתאים
  • היעדר ניהול ויזואלי

לסיכום

בחלק הראשון של המאמר, הצגנו היבטים שונים הקשורים לבחינת זיהוי ואיתור בזבוזים; בחלק זה חשפנו את עשרת גורמי הבזבוז בארגון, הסיבות להיווצרותם והסימנים לקיומם.

בבסיס ה- Lean עומדת התפיסה של שינוי המיקוד הטבעי שלנו מניהול ומדידת הדברים שאנחנו עושים טוב (תחום תוספת הערך) לפקיחת עיניים והבחנה בבזבוזים השונים. על כל ארגון להבחין בבזבוזים, לנהל ולמדוד את הבזבוזים החיוניים (Muda type 1), אותם בזבוזים שלא נמצאה דרך לבטלם, ולהוציא מתוך התהליכים את הבזבוזים הלא חיוניים (Muda type 2).

 סיכום הגישה אומר בקצרה – כל מה שאינו מוסיף ערך, הוא בזבוז שיש להיפטר ממנו. אימוץ הגישה מביא לשיפור משמעותי בתפקוד הארגון ובא לידי ביטוי בשורת הרווח הסופית שלו.

 כותב המאמר: אלי אלף, מומחה LEAN בחברת אביב ניהול, הנדסה ומערכות מידע

ליצירת קשר: elia@avivil.com

קבוצת אביב