תפריט נגישות

מרכז התמחות "Opex למצוינות תפעולית": ניוזלטר מס' 5

מצוינות תפעולית היא אחד מהכלים לשיפור הפריון ורמת התחרותיות הלאומית של ישראל. השגתה, בפרט בתעשייה, היא ממרכיבי החזון של מרכז התמחות Opex למצוינות תפעולית, הפועל במסגרת האתר ERP.org.il.


אצלנו – כמה מילים על חלוקת עושר ועל תעשייה

החודש קראנו בעיתונות המקומית מילים כדורבנות שכתבו שניים צביקה ואחד ברונו, וגם ראינו את שי פירון, שר החינוך, בתחילתו של ניסיון מעודד להחייאת החינוך הטכנולוגי. הדברים כרוכים זה בזה, והם בנפשנו:

צביקה גרינגולד (כן, אותו האיש שפעם נקרא בקשר "כוח צביקה"), היו"ר היוצא של הוועדה הקרואה באופקים, מגדיר את עיירות הפיתוח בראיון פרישה ביקורתי, כשהוא כועס ומתוסכל, כ"גטאות חברתיים". הוא מוחה על כך ש"לא השאירו נכסים לעולים שהגיעו אחרי קום המדינה", ומתאר את הפערים בהכנסות מארנונה של יישובים מוחלשים כדוגמת אופקים, ערד ודימונה, לאלו של המועצות האזוריות המעושרות "תמר" ו"הר הנגב". לכתבתה המלאה של סטלה קורין ליבר ב"גלובס" ראו בקישור . צביקה (שלנו) אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, הפתיע בהכרזה יוצאת דופן בקיצוניותה: "יש להכפיל את השכר בתעשייה כדי להבטיח את המשך הפיתוח של תעשייה מפוארת". אורן אמר את הדברים בסיור במפעל פלסאון בקיבוץ מעגן מיכאל יחד עם נשיא המדינה, שמעון פרס, במטרה לקדם רכישת מוצרים כחול-לבן, והסביר כי "כדי להמשיך לפתח תעשייה מפוארת זו, עלינו להכפיל את השכר בתעשייה ולהגדיל משמעותית את הפריון. לשם כך המדינה צריכה לקחת אחריות ולטפל במחסור בעובדים מקצועיים הקיים היום ולהשקיע בחינוך מקצועי וטכנולוגי. רק כך אנשים עם ידיים חכמות יבואו לעבוד בתעשייה ונגדיל את הצמיחה". לכתבתה המלאה של אורה קורן ב"דה-מרקר" ראו בקישור.

ברונו (מה הבעיה? קחו סנו!) לנדסברג, יו"ר "סנו", האיש והאגדה, קורא לצדק חברתי ומכריז כי "לא ייתכן שאדם שעובד לא יכול לפרנס את משפחתו בכבוד". לנדסברג, אולי זקן התעשיינים בישראל, מודאג מהמצב החברתי במדינה: "הפערים החברתיים גדולים מדי וזה נובע מהמשכורות הלא נכונות שישנן בארץ", הוא נחרץ. "לא ייתכן שאדם שעובד לא יכול לפרנס את משפחתו בכבוד. צריך לחלק את השכר בצורה הוגנת יותר בין כל הדרגים, מנהלים ועובדים, כדי שלא יהיה פער גדול כל-כך. המשכורות למנהלים הן דבר בלתי נסבל, על אחת כמה וכמה כשיש מפעלים שלא מרוויחים. מי שלא יכול לשלם משכורות, שלא יחזיק את המפעל על חשבון קיצוץ לעובדים" . לכתבתו המלאה של רנן נצר ב"גלובס" ראו בקישור .

שי פירון, שר החינוך, סקר בי?שיבת הממשלה את תכניותיו לשנה החדשה ותיאר בין השאר את כוונתו להרחיב את החינוך המקצועי-טכנולוגי בבתי הספר. נתניהו גילה עניין רב בתוכנית, השרים המתינו בקוצר רוח כדי להגיד את דברם, וסילבן שלום היה הראשון שדיבר: “אתם לא תחזירו את החינוך המקצועי לעיירות הפיתוח. אם אתם רוצים חינוך מקצועי אז בבקשה, אבל רק כששרי הממשלה ישלחו את הילדים והנכדים שלהם לחינוך המקצועי נסכים שתחזירו את זה לשאר המקומות. קודם בצפון תל אביב, אחר כך בירוחם”. פירון הופתע. הוא אמר משהו על הצורך לתת פתרון לנערים שנושרים מבתי הספר, על חשיבות רכישת המקצוע לנערים שמתקשים ללמוד לבגרות. אבל למתקפה עליו הצטרפו גם שר הרווחה מאיר כהן ‏(יש עתיד‏) והשר להגנת הסביבה עמיר פרץ ‏(התנועה‏). לכתבתו המלאה של סמי פרץ ב"דה-מרקר" ראו בקישור.

לטעמי, השיח על המשולש "חינוך טכנולוגי – תעשייה – תחרותיות לאומית" חשוב לא פחות מזה השגור עתה על "הון – שלטון – עיתון", ונכון לתת לו את המקום הראוי לו. סילבן שלום אומר, בדרכו הישירה, את מה שרבים מאתנו חושבים, אבל עדיין לא אומרים בקול רם.

בעולם – כמה מילים עלינו, על פריון ועל תחרותיות גלובאלית

בתחילת החודש ראה אור, כמידי שנה, דו"ח התחרותיות הגלובאלי ( GCR – Global Competitiveness Report ), הנערך ע"י הפורום הכלכלי העולמי ( WEF – World Economic Forum ).

גם השנה אנחנו שומרים על מקומנו המחמיא בעשיריה השלישית (מבין 148 אומות הנסקרות בדו"ח), אבל רושמים המשך מגמה ונסיגה קלה במיקומנו הכללי, למקום ה-27. בדו"ח הקודם (2012-2013 GCR ) דורגנו במקום ה-26 ובזה שלפניו ( GCR 2011-2012 ) במקום ה-22.

עיקרי הסקירה של המשק הישראלי דומים מאוד לסקירה הקודמת ומציינים את אותן עוצמות – חדשנות (מקום 3), רישום פטנטים (6) וזמינות הון סיכון (8), ביחד עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר מעולים – וגם את אותן נקודות חולשה – רמת הגרעון התקציבי (מקום 123), הסביבה המאקרו-כלכלית בכללה (72), ועול המצב הביטחוני על הכלכלה (83). ההישגים הנמוכים בחינוך (יש שיפור מה, טיפסנו למקום ה-78), בפרט במתימטיקה ובמדעים, מלווים גם השנה באזהרה דומה: ללא שיפור ברמת מערכת החינוך, אזי רמת איכות החינוך הנמוכה – במיוחד במתימטיקה ובמדעים – עלולה לפגוע בטווח הארוך באסטרטגיה התחרותית מבוססת החדשנות של מדינת ישראל. לדו"ח המלא ראו הקישור .

מהעולם – פרסומים אחרונים משניים מהכותבים החביבים עלינו

APICS – משולחנו של אייב אשכנזי: כתבה מרתקת, כרגיל, והפעם על הפער שיש לסגור בין האקדמיה לתעשייה - ראו קישור .

ASQ – דו"ח מצב האיכות העולמי: לאחרונה ראה אור דו"ח מרתק של ה- ASQ לשנת 2013. הדו"ח סוקר ארבעה היבטים מרכזיים בעולם האיכות – ניהול, תרבות, הדרכה, ומדדים – ומציף נתוני התייחסות חשובים לכל העוסקים בתחום ובניהול התפעול בכלל. להורדת הדו"ח המלא ראו בקישור.

קריאה מהנה ושנת לימודים פורייה לכולנו,

שלכם, בנימין (בני) גוזלן
ליצירת קשר: benny.gozlan@gmail.com
למרכז ההתמחות - Opex למצוינות תפעולית