תפריט נגישות

קיצור זמני אספקה - LEAD TIME

אחד מיעדיו של ארגון הרכש הוא לשפר את זמינות חומרי הגלם ולקצר מועדי אספקה של ספקים. מלבד מו"מ ובחירת ספקים על בסיס קריטריון ה-lead time, ניתן ליישם גישות לניהול מלאי

 ישנן מספר גישות מובילות המקובלות בשוק:

  • קנבאן ספקים – ישום שיטת הקנבאן מול הספק, על פיה האספקה ללקוח מתבצעת בשיטת "המשיכה" ולא בשיטת "הדחיפה" הקלאסית. השיטה מתבססת על הגדרת הלקוח לרמת המלאי הנדרשת לו לייצור שוטף, למשל: הלקוח מחזיק 2 "מגירות" של מלאי הספק, וכאשר מגירה אחת מסתיימת, הלקוח מזמין מהספק והספק מחויב לספק תוך זמן נתון (לרוב מספר ימים בודדים). לעיתים גם הספק מחזיק אצלו מלאי בשיטה זו (המגירה הכפולה).
  • VMI - מלאי ספק המוחזק במחסני הלקוח ומנוהל ע"י הספק (Vendor Managed Inventory). בשיטה זו הלקוח צורך מהמלאי כפי שנדרש ומדווח לספק או שהספק רואה (מיחשובית או פיזית) את המלאי אצל הלקוח ומרענן אותו לפי יעדי מלאי מוגדרים מראש. התשלום לספק מבוצע לפי משיכות בלבד והמלאי נשאר רכוש הספק עד צריכתו.
  •   JITJust in time. אספקה ללקוח על בסיס תכנית יצור של הלקוח, בסמוך למועד היצור. הלקוח מעביר לספק תכנית יצור (במושגי צריכת חומר גלם), והספק מספק על בסיס תכנית זו 1-2 ימים לפני כן.

תועלות עיקריות

1.קיצור זמן האספקה מספקים מחודשים לימים ספורים
2.הקטנת המלאי של הלקוח, לעיתים בעשרות אחוזים
3.פישוט הממשק בין הספק ללקוח, וחיבור הספק לשרשרת האספקה של הלקוח
4.לספק – מחויבות הלקוח לקשר ארוך טווח ויכולת תכנון (שקיפות) טובה יותר

יחד עם זאת, הגישות הנ"ל אינן ישימות בכל סיטואציה ומול כל ספק. קנבאן נוח יותר ליישום כאשר הספקים נמצאים בארץ,VMI  נוח ליישום כמעט עם כל ספק, במותנה בנכונות הספק לעבוד בשיטה זו ולעיתים לשמור מלאי עבור הלקוח, כמו כן נדרשת יציבות סבירה בביקושים.
לרוב, שיטות הקנבאן וה-VMI מיושמות בתעשיית ההיי-טק (למרות שמתאימות לתעשיות רבות), וה-JIT מיושם לרוב בתעשיות mass-production (כגון חומרי אריזה בתעשיית המזון/משקאות).

תהליך ההטמעה

  • בחירת מנגנון חידוש המלאי – הגדרה אילו מהשיטות תיושם והגדרה מפורטת של המנגנון
  • בחירת מוצרים וספקים ליישום – יש לבחור מוצרים וספקים ע"פ מגוון קריטריונים כגון מאפייני ביקוש והיקפי פעילות
  • חישוב רמות המלאי הנדרשות – הגדרת פרמטרים למודל המלאי כגון גודל קנבאן ותדירות רענון
  • חתימת הסכם עם הספק – בין אם באופן פורמלי או שאינו פורמלי, יש להגיע להסכמות עם הספק לגבי המנגנון והמשמעויות המסחריות שלו כגון זמני אספקה, בעלות על המלאי, חשיפה למלאי והעברת תחזית תקופתית. כמו כן, במידה ונדרש, יש לתת לספק גישה לנתוני המלאי במחסן החברה
  • פיילוט ויישום – לרוב נבחר מגוון מצומצם של פריטים ו/או ספק אחד לביצוע פיילוט מבוקר. לאחר תקופת פיילוט, עוברים ליישום מלא.
  • השימוש במערכות מידע

    • למעט ישום VMI, לרוב לא ידרשו שינויים משמעותיים במערכות המידע.
    • לעיתים במסגרת ישום קנבאן, מיישמים גם מערכת ברקוד המשמת כלי לבקשה לרענון מלאי מהספק אך אין זה הכרחי. ביישום JIT, נדרש לרוב לבנות דוח אספקות נדרשות המועבר לספק.
    • בישום VMI, יש ליצור לספק שקיפות של רמות המלאי. קיימות דרכים שונות לכך, החל מיישום מערכת יעודית עם גישה לספק, דרך העברת מסרי EDI, וכלה בהעברת נתוני מלאי בתדירות מוגדרת מראש.  

    המלצות ולקחים

     קיצור זמני אספקה מסחרית

  1. המיקוד בקיצור זמני האספקה צריך להיות לגבי פריטים עם LONG LEAD TIME  אלו הם אותם פריטים, אשר בסופו של דבר קובעים (מכתיבים) את זמן השרשרת כולה. הדרך לקיצור זמנים יכולה להיות ע"י ביצוע רכש סיכון מצד הספק (רכש לתחזית) אשר לגביו ניתן לנהל מו"מ לגבי חלוקת הסיכון בין הלקוח לספק.
  2. לגבי פריטים זולים, פרטי מדף כדאי לבחור ספק מוביל, אשר ירכוש במרוכז את כל הפריטים הזולים. בד"כ זהו רכש פשוט ממספר רב של ספקים ובעלות נמוכה. ספק כזה יכול לשבת בארגון הלקוח, לקבל דרישות מממערכות ה – MRP ישירות ואפילו להשתתף בדיונים יומיים כגון: חוסרים, שינויים הנדסיים וכו'.
  3. להעביר לספק את הבעלות על המלאי, רק כאשר הוא יכול להשתמש במלאי גם לצרכים של לקוחות אחרים, כי אז יש לו מינוף למלאי. אחרת ההצדקה הכלכלית והתפעולית לא קיימת.
  4. העברת אי וודאות צריכת מלאי לספק אפשריות כאשר היקף המחזור שלך אצל הספק בין 20-40% מעבר לכך התלות שלו גבוהה מידי ומצבך פגיע. 
  • השימוש במערכת LEAN  - KBN’s:
    1. במערכות כאלו הספק מספק מכלולים או פריטים לקו הייצור בהתאם לגודל הקנבן. הזמנות לספק יכולות להשלח ידנית או ע"י מערכות ברקוד.
    2. הבעייתיות הנפוצה במערכות אלו: מאחר והביקוש בקווי יצור משתנה תכופות, יש צורך לעדכן את גודל הקנבן בתכיפות גבוהה. לא אחת זה דורש Attention גבוה של המתכננים ונדרש להתבצע באופן ידני מאחר וה-MRP לא מטפל בזה.
    3. חלק מהספקים של הספק הראשי לא מוכנים לעבוד לפי הקנבן ואז הספק חוזר אליך עם הסיכון שהוא מנהל.
    4. לגבי ניהול ספקים במזרח /בסין : מומלץ להטיל את האחריות על חטיבה ישראלית (השייכת לאותו ספק –אם אפשר) כךהאחריות הנה שלו לפעול בהתאם לקנבן.
    5. בקרת האיכות חייבת להתבצע ע"י הספק במקור ברמה גבוהה כיוון שהחומרים מסופקים ישירות לקו הייצור.
    6. בקאנבאן יש סיכון למחסור בייצור מכיוון שאין מלאי במחסני הלקוח. יש להבטיח מלאי ביטחון מספיק אצל הספק.
    7. רצוי כי ניהול הקנבן ייושם גם במקרה של פריטים נפחיים או זולים שאין הארגון רוצה לעסוק בהם כגון: ברגים, אומים וכיו"ב. הספק יכול להניח מצלמות לאיתור רמת המלאי ולפעול כאשר יש צורך. מוריד צורך ניהול מהארגון, אין צורך בחיזוי ותכנון ומאידך מחבר חזק את הספק לתהליך.
    8. שיטת ה-JIT יכולה לפעול במידה והארגון חזק מאד מול הספק ויכול לגרום לו להביא את הפריטים בכמות ובזמן הנדרש. יתרון השיטה מלאי – אפס. כדאי מאד לבחון אל השיטה בעיקר לגבי פריטים יקרים ו/או נפחיים מאד.  

המצב בשטח
למרות הפופולריות של נושא קיצור זמני אספקה ע"י שיטות מתקדמות גלובאליות כמו LEAN ו- KBN רק מעט מאד מהארגונים בארץ רואים תועלות גבוהה מיישומם. לכך ייתכנו מספר סיבות אפשריות:

  • מערכות אלו מחייבות בד"כ תחזוקה גבוה וצמודה על מנת להתאימם לשינויים בתוכניות העיסקיות. כנראה שהדינמיות הגבוהה בתעשיות (היי-טק בעיקר) מורידות את התועלת שראו מיישומם של כלים מותאמים אלו.
  • ייתכן שגודל החברות בארץ עדין "קטן יחסית" ושיטות אלו שנפוצות בעולם, נותנות יצרונות בולטים יוצר בנפחים עיסקיים גדולים הרבה יותר.  

כותב המאמר: ארז לוי, מנהל תפעול ושרשרת אספקה, אפלייד מטריאלס אירופה

לבלוג של ארז