תפריט נגישות

השיטות המיטביות בניהול הרכש בשרשרת האספקה, 11 - מי יודע ?

השיטה האחת עשרה, המתועדת במדריך "השיטות המיטביות לניהול הרכש בשרשרת האספקה", הינה העברת פעילות ייצורית מקבלנות משנה ל-Turn Key.

 העברה ל-turn key יכולה להיות של המוצר הסופי או של מכלול מסוים, של כלל המוצרים או של מוצרים רלוונטים. דוגמאות לתחומי turn key: מכלולי מתכת, זיווד (תתי הרכבות), מערכות חשמליות ואלקטרוניות.

יש להבדיל בהוצאה ל-Turn Key של פיתוח הנדסי וייצור באחריות קבלן המשנה, לבין הוצאה של מכלול שפותח (ויוצר עצמאית  ברמת אבי טיפוס או סדרה ראשונה ) לייצור לפי שרטוטי המפתח.

 מדוע העברת פעילות יצורית ל-turn key הינה best practice?

מכיוון שבאופן עקרוני, שרשרת האספקה מתקצרת ומפושטת כאשר עוברים ל-turn key. ראו יתרונות נוספים בסעיף "תועלות".

 יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון מספר שיקולים במעבר ל-turn key כגון:

  • שיקולים כלכליים ותזרימיים, שינויים במבנה העלויות מ למשתנות
  • שיקולים עסקיים – התמקדות הארגון בפעילות הליבה ובמה שהוא יודע לבצע הכי טוב
  • שיקוליים טכנולוגיים וקניין רוחני – שמירה על קניין רוחני ומיקום הידע הטכנולוגי לביצוע המוצר
  • ניהול סיכונים – בכל חלופה קיימים סיכונים אותם יש לשקלל
  • במקרה שהמכלול פותח ויוצר ע"י קבלן המשנה יש להחליט מראש ולסכם עם קבלן המשנה האם שרטוטי הייצור המפורטים הינם רכוש המזמין או לא.

תועלות ה – Best Practice


למעבר ל-turn key עשויים להיות מספר תועלות:

  1. מיקוד הארגון בפעילות הליבה ולא בתפעול השוטף (שלעיתים אין לארגון ערך מוסף בו).
  2. חסם (או יתרון) טכנולוגי (לספק יש יותר נסיון בטכנולוגיה).
  3. חסם (או יתרון) פיננסי (דורש השקעה) – לספק יש את הציוד המתאים, והארגון לא מעוניין להשקיע בציוד, לעיתים גם על רקע אי וודאות לגבי הביקושים העתידיים.
  4. הקטנת עלויות יצור ו/או לוגיסטיקה.
  5. פישוט השרשרת וקיצורה – הקטנת תנועת המוצר לאורך השרשרת, ביטול הצורך ולדאוג לקידום המוצר במורד השרשרת.

תהליך ישום


 

היבטי מערכות מידע

מהלך יציאה ל – turn key כרוך לעיתים (אך לא בהכרח) בהשפעות משמעותיות על מערכות המידע. ההשפעה המרכזית הינה מתן גישה לספק למערכת ה-ERP (לצורך דיווחים שונים כגון דיווחי יצור ומלאי), ושינוי תהליכי העבודה במערכת ה-ERP בעקבות המהלך. מערכת הERP  צריכה לדעת לטפל במכלול שלם בעץ המוצר ולא לרדת לפריטים כדי להוציא מכלול שלם שתוכנן מראש בפרטים.

 תובנות מיישום שיטה זו בארגונים (עשה / אל תעשה [על בסיס ראיונות]

  • תהליך מיקור חוץ מאפשר לפשט את שרשרת האספקה, להוריד מורכבות מיותרת ובכך להוריד את הסיכוי הסטטיסטי לכשלונה. ארגונים מדווחים על ירידה משמעותית מרכישה של שלוש מאות מכלולים לשמונים, מעבודה מול ארבע מאות ספקים לפחות מחמישים, מרכישה של אלפי פריטים למספר מועט של מכלולים עיקריים. רצוי כל הזמן לבדוק האם לא הולכים רחוק מדי ...דהיינו לא מוצאים את הליבה הארגונית.
  • תחום שמתפתח בשנים האחרונות וימשיך להתפתח, מתבסס על חברות ענק שהתמקצעו בתחומים ייחודים ומשרתים לקוחות רבים. לרוב מתחילים ב-Out Sourcing וממשיכים ל-Turn Key אפילו לעיתים ברמת תכנון המוצר. שותף מסוג זה הנו שותף גם לשלבי התכנון וההנדסה.
  • בהוצאת עבודה ל-Turn key חל שינוי בתהליכים הפנים ארגוניים, במקרים קיצוניים מדובר בהשלכות כמו סגירת קווי ייצור, פיטור עובדים וכו' אותם יש לקחת בחשבון.
  • יש לבדוק ולסכם מראש מה קורה במהלך חיי המוצר, מביצוע שינויים בשלבי אינטגרצייה עד לתמיכה בלקוח ואספקת חלפים במידה ונדרש.
  • ככל שהטכנולוגיה מתפתחת וקיימת התמקצעות, יש יותר צורך רב יותר בהוצאת מכלולים שלמים מכיוון שהחברה לא יכולה להשקיע בידע כולל ומיכשור בכל מקטע מהמוצר הסופי.
  • לבדוק שלספק הנבחר יש ערך מוסף בבצוע הפעילות ואז יש WIN WIN לצדדים
  • לא לגרום לספק לעשות דברים שלא מתמחה בהם, גם אם יש פיתוי כספי – הארגון בסוף יפסיד.
  • להקפיד על SCOPE ברור.
  • יש לבחור את הספק לפי מערכות היחסים ולא מחיר – כולם יתישרו בסוף לאותו מחיר (מחיר שוק נדרש), זה גם מה שישמר את הקשר או יפגע בו (שחצנות, חוסר תגובתיות ל-Ramp UP וכיו"ב).
  • צריך קניינות ברמה גבוהה יותר, ניהול קונפליקטים ומשברים בצורה משותפת.

מדריך "השיטות המיטביות בניהול הרכש בשרשרת האספקה" מפרט את אחת עשר שיטות בניהול הרכש, תובנות מיישום השיטות בארגונים ותוצאות סקר בדיקת השימוש בשיטות אלו שנערך בקרב כמאה מנהלי רכש בארגונים מובילים בישראל.

לפירוט תכולת המדריך ולרכישה – לחץ כאן