תפריט נגישות

השיטות המיטביות בניהול הרכש בשרשרת האספקה, 7 - מי יודע ?

השיטה השביעית, המתועדת במדריך "השיטות המיטביות לניהול הרכש בשרשרת האספקה", סוקרת את נושא "רכש במדינות זולות".


תועלות ה – Best Practice 

הקטנת עלויות הרכש באחוז דו-ספרתי.

  •  אם מחליטים לייצר מוצר מוגמר, כי אז משיגים קרבה ללקוחות (בעיקר השוק הסיני אשר מתפתח מאד לאחרונה), עוזר לקצר זמני תגובה ללקוח.

חשוב לזכור – רכש במדינות זולות אינו אפקטיבי ו/או ישים בכל תחום ובכל סיטואציה. לרכש במדינות אלה ישנם חסרונות וחשוב לשקול את היתרונות אל מול החסרונות.

 חסרונות עלולים להיות: 

  1. הקטנת השליטה של הרוכש באיכות ובעמידה באספקות (לאור הריחוק הפיזי והפערים התרבותיים).
  2.  הגדלת זמני האספקה והקטנת הגמישות התפעולית, ובעקבות זה הגדלת מלאים.
  3. הגדלת סיכוני האספקה-  סיכונים לוגיסטיים, פוליטיים וכד'.
  4. גידול בעלויות מסוימות כגון עלויות שילוח בינ"ל, השקעה בציוד (כגון תבניות ומתקנים).
  5. פערי תרבות מהותיים בינינו ובין הספק במדינה המספקת. עלולים להיות פערים בהבנת ההתחייבויות, בעמידה בתנאי החוזה, ברמת האיכות הנדרשת ועוד. 

תהליך ישום

 תובנות מיישום שיטה זו בארגונים (עשה / אל תעשה) [על בסיס ראיונות]

  • מומלץ לנקוט בזהירות ולא להעביר לסין את כל הייצור של מכלול מסוים. הסיבות העיקריות לכך: רמת איכות, חוסר מחוייבות, תחלופת עובדים גבוהה, איבוד ידע, גניבת IP. עדיף לבצע Dual Sourcing עם ספק ישראלי שיודע שהוא בתחרות עם השוק הסיני, פעילות המביאה גם להפחתת מחירים. במקרה של ספקים ישראלים המייצרים בסין, יש לדרוש אחריות של הסניף הישראלי לאספקה ובצוע התיקונים בישראל.
  • מדובר במהלך המדיר שינה מעיניו של מנהל הרכש. הסיכוי לקבל מוצר באיכות שהוגדרה ובזמן המוסכם ללא מעקב ובקרה צמודים הינו נמוך מאד. הרבה פעמים חייבים להחזיק מנהלי ספק מטעם הארגון במקום, ולפתח בהדרגה מנהלי ספק מקומיים.
  • יש ללמוד היטב את חוקי המדינה ולבחון את ההוצאות נוספות הכרוכות במהלך הביצוע, כגון: חוקי מכס, דרישות שינוע ועוד. נמצא כי לא בהכרח העלות הנחסכת שחושבה בשלבים המוקדמים, היא אכן התוצאה הסופית לאחר שנלקחו בחשבון כלל הפרמטרים.
  • יש לקחת בחשבון כי, במוצרים מורכבים ומתוחכמים, שלבי ביצוע אבי טיפוס ושינויים הינם מורכבים וקשים מאד לביצוע. בין הסיבות: המרחק מגופי ההנדסה, פערי שפה וזמן, וחוסר התאמת הספק לייצור בכמויות קטנות ומשתנות.
  • מומלץ לבצע רק אם הוכח ערך מוסף גדול מבצוע המהלך, בשלוב רמה מקצועית והיכרות אישית.  לבצע רכש בסין, כמו בכל מדינה מתפתחת אחרת, זה מקצוע והתמחות שבהעדרן הפעילות מסוכנת.
  • כדאי לביצוע כאשר לא מדובר במוצרי Core וערך מוסף רב. בד"כ עדיף ליישם במוצר יציב עם כמויות גדולות.
  • מיקור ממדינות רחוקות בד"כ מלווה באובדן גמישות עיסקית שכן יש לזכור שאספקה מקומית מאפשרת גמישות וכמויות קטנות לייצור.
  • בכל שרשרת אספקה כדאי לבנות שרשרת שכוללת אספקה ממדינה מתפתחת. עם הזמן ושיפור הביצועים ניתן להעביר יותר אחריות ובכך לאפשר למידה הדדית.
  • מניסיון ארגונים ההבדל בין רכש מסין לשרשרת מלאה בסין זה חסכון של 5-10 אחוז נוספים בעלויות החומר.
  • השורה התחתונה – המהלך מוצדק רק בראייה רב שנתית לאור תחזיות השוק ויציבות המוצר. 

מדריך "השיטות המיטביות בניהול הרכש בשרשרת האספקה" מפרט את אחת עשר שיטות בניהול הרכש, תובנות מיישום השיטות בארגונים ותוצאות סקר בדיקת השימוש בשיטות אלו שנערך בקרב כמאה מנהלי רכש בארגונים מובילים בישראל.

לפירוט תכולת המדריך ולרכישה – לחץ כאן