תפריט נגישות

מגמות עיקריות בשרשרת האספקה - מה צופה לנו העשור הקרוב (2010-2020) ?

העולם שסביבנו גועש והולך, קצב השינויים, גודלם וההשפעה שלהם הולכים וגדלים. שינויים אלו עתידים לתת את אותותם גם על שרשרת האספקה ולמרות "שהנבואה ניתנה לשוטים..."

מבוא

העולם שסביבנו גועש והולך, קצב השינויים, גודלם וההשפעה שלהם הולכים וגדלים. ההאצה של טכנולוגיות המידע והתקשורת (סמארטפונים, טאבלטים, פייסבוק, אפליקציות אינספור, וכו'), רק מגבירות את קצב השינויים ויוצרות מציאויות ושווקים חדשים, שהגדולים שבחזאים לא הצליחו אפילו לדמיין. מהלכים של מהפכות, אשר היו לוקחים שבועות, חודשים ושנים, קורים היום בימים ספורים. שליטים יציבים וחזקים מוצאים את עצמם ללא עם וללא בית. חברות ענק מאבדות מזוהרם בעוד אנשים וחברות אנונימיים הופכים להצלחות, אשר משנות את פני הדור (אפל, פייסבוק). שינויים אלו עתידים לתת את אותותם גם על שרשרת האספקה ולמרות "שהנבואה ניתנה לשוטים..." כדאי לדעתי לנסות ולבחון את העתיד, ואולי לזהות מספר מגמות איתם אנו צפויים להתמודד בשרשרת האספקה.

המגמות העיקריות בסביבה המאקרו כלכלית הגלובאלית :

  1. הצמיחה המטאורית של סין והודו, במהרה תהפוך אותם לשוק צרכני חזק, אשר כוחו הולך ועולה בעולם. אנו צפויים לראות את מדינות אלו משנות את פניהם ממקורות אספקה לשוק של צרכנים גדולים.
  2. את החלל שבמקורות האספקה (הזולים והזמינים) סביר להניח כי יתפסו מדינות אחרות, כמו אפריקה ודרום אמריקה. כבר בימים אלו ניתן להבחין במהלכים של הסינים, אשר החלו להשקיע ולפתח את אפריקה כמקור לאספקה זולה.
  3. "הכלכלות הישנות" ימשיכו לצמוח תוך שהם חוות עליות לצד ירידות חדות במחזורי העסקים. חוסנם של הכלכלות או "שבירותם" (הבאה לידי ביטוי בשינויים חדים בריביות, שערי מטבע, אינפלציה וכו') ימשיכו לתת את אותותם לאורך כל העשור.
  4. מחירי חומרי הגלם הבסיסים (ביניהם גם מחירי הדלק) ימשיכו לעלות והפער בין ההיצע לביקוש רק ילך ויעלה.
  5. "מהפכת האנרגיה", תתפוס תאוצה גדולה עם המעבר של ממשלות, חברות ופרטיים, לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים, נקיים,זולים וזמינים יותר.

המגמות העיקריות בשרשרת האספקה

אם כן איך ישפיעו גורמים מקרו כלכליים אלו על שרשרות האספקה?

מהם הדברים אשר יהפכו את שרשרת האספקה ליתרון תחרותי בשווקים הגלובאליים?



המיקוד בלקוח – גמישות ותגובתיות

  • מעבר המיקוד מניהול חזיות ותכנון מורכב למיקוד בתגובתיות וגמישות הארגון כולו:
    לכולנו כבר ברור כי תהליכי החיזוי אינם מאפשרים הצלחה עיסקית לאורך זמן. תהליכים אלו בסביבות אי וודאיות ובשינויים תכופים וחדים, אינם מוכיחים את עצמם. חיזוי איננו מדע מדויק ואם לצטט מדבריו של מנהל שיווק אמיץ: "אני יכול לתת לך כל תחזית שתרצה, אבל רק תדע שהיא ב- 100% אינה נכונה!". ככל שאופק החיזוי הולך וגדל כך יורדת ודאותו בצורה חדה מאד. שרשרות אספקה אינם יכולות להתבסס יותר על חיזוי אלא חייבות להתמקד בקיצור זמני אספקה וגמישות תגובה לשינויים עיסקיים. שינוי זה יאפשר להתמודד עם תחזיות קצרות טווח (ובכך וודאיות יותר) וכן יאפשר להגיב להזדמנוית עיסקיות (חיוביות או שליליות) אותם מייצרים השווקים.
  • מעבר של שרשרות אספקה קרובות יותר ללקוח (קיצור זמני אספקה):
    אחת מהדרכים לקצר את זמני האספקה היא מעבר של שרשרות אספקה קרוב יותר ללקוח. אם לפני מספר שנים לא רב חברות רבות עברו לייצר בסין בגלל מחירים זולים יותר, כבר ברור לכולם כי כיום הסיבה איננה רק מחיר אלא קירבה ללקוח (לשוק הסיני הגדל והולך בקצבים מדהימים).

שקיפות מידע וזמינותו

  • שקיפות וזמינות מידע בין כל הגורמים לקוחות, ספקים ופונקציות ארגוניות שונות:
    מהירות תגובה, פישוט מערכות התקשורת ואינטגרציה של כל חוליות הארגון, תהיה בלב ההצלחה של כל ארגון. בשל השינויים החדים בשווקים, חייב כל ארגון לבנות מערכת תקשורת (וקבלת החלטות) מהירה וטובה. חשיבותו של המצאות המידע הנכון בזמן אמת וכן זהות המידע אצל כל החוליות הארגוניות הופך קריטי יותר ויותר. לדעתי לא תתאפשר יותר מערכת בה ארגונים שונים עובדים על מערכות או בסיסי מידע שונים. על מנת להגיב ולקבל החלטות כל הארגון חייב לקבל מידע זהה ואמין.
    לדעתי אנחנו נראה יותר ויותר ארגונים מקצרים ומאיצים תהליכים עיסקיים. לדוגמא:
    1. מעבר להרצת MRP יומי 2. שחרור הזמנות יומי 3. משלוחים יומיים (קטנים יותר לעומת קונסולידציות למינהם) 4. שימוש אינטנסים במכשירי ניידים חדישים כמו טאבלטים וסמארטפונים בכל חלקי הארגון.
  • מערכות מידע יהפכו לקריטיות ומהותיות בהשגת בידול בין חברות שונות
    אין כל ספק שארגון שידע להשקיע במערכות הנכונות, אשר יאפשרו את זמינות המידע הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון ינצח. חברות התוכנה הגדלות כבר זיהו את הצורך העולה "במשהו אחר", יותר מהיר ליישום ופחות "כבד" מבחינה תקציבית ולו"ז. זה לא מספיק לשים מערכת ERP או בהקבלה לרכוש משאית או מטוס כבדים, החוכמה תהיה איך מנצלים את מערכות אלא לשרת את הצורך בניתוח ועיבוד המידע, כדי לאפשר קבלת החלטות מהירה, בכל הדרגים!.

שרשרת האספקה כגורם המכריע ביותר להצלחה עיסקית

  • שינוי תפיסות ארגוניות ממיקוד באופטימיזציה של הייצור (פנימה) למיקוד באופטימיזציה של שרשרת האספקה (החוצה):
    הכלכלות החדשות כבר הפנימו, שרשרת אספקה היא אוסף של תתי מערכות אשר חייבות לעבוד יחד. ההקבלה האהובה עלי היא בראייה בשרשרת האספקה כתזמורת, אשר בנויה ממספר רב של נגנים מעולים ומוכשרים. אולם רק אם יתקיים איזון עדין וסנכרון מלא בין כל אלו, כי אז תשמע המנגינה הערבה לכל שומע. מספיקה חוליה אחת בשרשרת כדי להכשיל את הארגון כולו.

    ניתן להבחין כיום בהשקעות הגדולות שארגונים מבצעים בשרשרת, החל מהשקעות בתשתיות לוגיסטיות וכלה בבניית קשרים ויחסים עיסקיים טובים יותר עם ספקים ושותפים עיסקיים שונים. אם לצטט ממשנתו של ד"ר אליהו גולדרט (מחבר המטרה): "בכל מערכת ישנו צוואר בקבוק, אשר קובע את קצב המערכת כולה..." בכל שרשרת אספקה ישנה חוליה חלשה שחייבים לזהות ו"לתקן" ומיד בסיום תהליך זה יש לחזור עליו פעם אחר פעם, שכן נוצרים כל הזמן "חוליות חלשות חדשות!".

התרחבות תחומי אחריות של ארגוני שרשרת האספקה 

  • ארגון שרשרת האספקה יתרחב ויכיל פונקציות ארגוניות כמו: תכנון, ייצור ואפילו שירות לקוחות:
    על מנת לקצר את התהליכים העיסקיים, לתת שקיפות וזמינות מידע, הגברת המיקוד הארגוני (החיצוני) בשרשרת האספקה ובעיקר על מנת להגיע לאופטימיזציה מלאה של כל החוליות הארגוניות, יותר ויותר קבוצות ארגוניות יוכפפו לארגון שרשרת האספקה.
  • אינטגרציה עם ארגונים אחרים תלך ותגדל ולעיתים אף תלווה בדיווח ארגוני מקוקו:
    תקשורת מהירה עם ארגונים כמו שיווק שירות, פיתוח ואפילו כספים, הופכת לקריטית ביכולת קבלת החלטות מהירה, דהיינו תגובתיות ארגונית. קשרים ארגוניים מורכבים וארוכים יאלצו להתחלף בקשר יום יומי הדוק אשר מחייב אינטראקציה אינטנסיבית בין כל הארגונים השונים. בשל חשיבות השרשרת יותר ויותר מחלקות ימצאו את עצמם "מתחברים" בדרך זו או אחרת לארגון שרשרת האספקה, שכן זה האחרון הופך להיות החוליה הקריטית והחשובה ביותר בהצלחת הארגון.

פיתוח יכולות ההון האנושי בשרשרת האספקה

  • העליה בקריטיות של ארגון שרשרת האספקה, הגידול בתחומי האחריות והצורך בבניה של שרשרת גמישה ותגובתית, יחייב את ההשקעה הגדולה בפיתוח יכולות אנשי שרשרת האספקה.
    "אנשי שרשרת האספקה אינם אנשי רכש..."- אני זוכר את השיחה הזאת ביני לבין מנהלת כ"א וסמנכ"ל התפעול, אשר הגיבו בתמיהה "הם לא, אז מה הם כן ...?". חשבתי לעצמי שכדי לעבוד טרנספורמציה מארגון רכש לשרשרת אספקה חייבים להכניס אנשים אחרים, אנשים עם חשיבה אחרת. הנקודות אותם רצינו להבליט בשרשרת האספקה היא קודם כל אנשים עסקיים, שיכולים להבין את הקשר שבין שרשרת האספקה להצלחה העיסקית של הארגון (ולא רק לחסוך 5-10% בעלות המוצר). אנשים עם יכולות חשיבה ואנליזה גבוהות, אנשים עם תקשורות בינאישית מעולה, על מנת לתקשר טוב בתוך הארגון עם מחלקות שונות וכן כדי לבצע מו"מ מורכב עם ספקים וגורמים חיצוניים.
  • הסבות מקצועיות (מהנדסים, אנשי מערכות מידע, אנשי ייצור וכו') אל תחום שרשרת האספקה
    הסבות של אנשים מתחומי עניין שונים היא הדרך המצוינית ביותר להביא את שרשרת האספקה למקום של חתירה לאופטימזציה של כל חלקי הארגון. יצירה של צוות המורכב מתמהיל של אנשים מדסיפלינות שונות, הוא המפתח לבחינה של השרשרת מזוויות ארגוניות שונות. לדוגמא :
    1. מהנדס פיתוח אשר מוסב להיות איש שרשרת אספקה, יכול להביא את האספקטים התכנוניים לדיון עם ספקים בשלבי פיתוח מוצר מוקדמים, ובכך להשפיע על מחיר סופי. כמו כן הא יכול לקחת חלק פעיל בדיונים טכניים ובכך לשפר את התקשורות והקשר עם "העולם הטכני".
    2. אנשי מערכות מידע יכולים להביא איתם את הראייה של עולם המערכות ולראות איך אפשר לרתום את טכנולוגיות המידע לשיפור אופטימיזציה של השרשרת.
    3. אנשי ייצור יכולים להביא לחיזוק הקשר וההבנה של ספקים על דרישות הארגון ולקשר בצורה אופטימלית בן "גורמי הייצור" הפנימיים לחיצוניים (ספקים).
  • עלייה של מעורבות אקדמית בתחום:
    האקדמיה לא תישאר מאחור. בכל פקולטה מכובדת למנהל עסקים בעולם, תחום שרשרת האספקה נחשב ליוקרתי ומפותח מאד. משום מה בארץ ובמדינות רבות בעולם, תחום זה נמצא מאחור. האקדמיה לא תוכל להשאר מאחור לאורך זמן. דרישות השוק לאנשי שרשרת אספקה משכילים, ייצרו לחץ גדול וצורך להכשרה אקדמית של עשרות ומאות מתמחים בשרשרת האספקה.
    מחקרים אקדמיים ילכו ויתרבו על מנת לפתח שיטות יעילות ומדעיות יותר לאופטימזציה של כל חוליות השרשרת.

לסיכום

תחום שרשרת האספקה הולך לחוות מספר אתגרים גדולים בעתיד הקרוב. תהליכי הגלובאליזציה הביאו לעלייה מטאורית בדינמיות ובסערות בסביבה הפוליטית והעיסקית. שרשרת האספקה הופכת להיות מרכזית יותר ויותר בכל ארגון, אשר מתמודד עם מגמות אלו. אין לי כל ספק כי תחום זה ילך ויצבור תאוצה בכל מימדיו: המימד הארגוני, מימד מערכות המידע והטכנולוגיות. המימד האקדמי והכי חשוב המימד האנושי. יותר ויותר אנשים חכמים ומשכילים (מדיסיפלינות שונות) יגלו את תחום השרשרת ואת האתגרים המדהימים שהוא נושא עימו.  

כותב המאמר: ארז לוי, יו"ר המועצה לניהול שרשרת האספקה בישראל; מנהל תפעול ושרשרת אספקה, אפלייד מטריאלס אירופה.

לבלוג של ארז