תפריט נגישות

דבר המומחה: עופר מורגנשטרן – מומחה לחשיבת עתיד ותבונת המונים

עופר מציג את תחום חשיבת העתיד מבוססת תבונת ההמונים ככלי חדשני בארגז הכלים של מנהלי הארגונים, המסייע להם למצות את מירב הידע הארגוני בתהליכי החשיבה, התכנון וקבלת ההחלטות בארגון.


שמואל מרדלר:  עופר, קצת על עצמך ?

עופר מורגנשטרן: אני מכהן כמנכ"ל של חברת  "FutureCode", ששמה לה למטרה לסייע לארגונים לרכוש וליישם יכולות עצמאיות של חשיבת עתיד. בנוסף אני עוסק בנושא חשיבת העתיד ותבונת ההמונים במסגרת האקדמיה, כמרצה במכללה האקדמית בנתניה וכדוקטורנט באוניברסיטת בר אילן. הדוקטורט מתבצע  בהנחיית פרופ' דוד פסיג מאוניברסיטת בר אילן שהוא חוקר העתידים המוביל בישראל, ויו"ר חברת "FutureCode". במהלך כשני עשורים מילאתי שורה ארוכה של תפקידי ניהול בתחומי פיתוח מערכות, מתודולוגיה ומטה ביחידת מחשוב גדולה במשרד רוה"מ. בהשכלתי אני מהנדס מערכות מידע (טכניון) ובעל תואר שני במנהל עסקים בתחום השיווק (אוניברסיטת תל אביב). 

שמואל:  מהו, על קצה המזלג, תחום חשיבת העתיד ?

עופר: חשיבת העתיד בארגונים מבוססת על הדיסציפלינה האקדמית של חקר עתידים Futures Studies)) הטוענת כי ניתן לזהות במציאות דפוסים ומגמות ולייצר על בסיסם תחזיות ובנוסף ניתן לייצר דימויי עתיד רצויים המכווינים את הפעילות בהווה כדי להשיג יעדים עתידיים.

 קימות ארבע גישות מרכזיות בחשיבת עתיד. הגישה הראשונה הינה גישת העתידים הסבירים המתמקדת בחיזוי מגמות ועוסקת במציאת דפוסי ההיגיון החבויים בתוך מערכות כדי לתרגמם למודלים בעלי תוקף ומהימנות. בעזרת מודלים אלו יכולים ארגונים לייצר תחזיות לגבי העתיד ובכך להתאים עצמם למגמות הסבירות ביותר ההולכות ומתפתחות. הגישה השנייה הינה גישת העתידים האפשריים המסייעת לארגון לייצר ולנתח מספר תסריטים אפשריים במטרה לתכנן עבורם מראש דרכי תגובה מתאימות. הגישה השלישית הנה גישת העתידים הטרופים המסייעת לארגון לייצר תסריטים קיצוניים בעלי סבירות נמוכה אך פוטנציאל השפעה רב על הארגון במטרה לתכנן עבורם מענים הולמים. הגישה הרביעית והאחרונה הינה גישת העתידים הרצויים המסייעת לארגונים לעצב בעצמם דימויים עתידים או חזון עתידי משותף, הנובעים מתוך התבונה הקולקטיבית שלהם.

שמואל: אלו אתגרים ניצבים בפני ארגונים המנסים לבצע חשיבת עתיד ?

 עופר: ארגונים רבים מבינים את הצורך החיוני בביצוע תהליכי חשיבת עתיד כגון זיהוי מגמות ארוכות טווח המשפיעות על הארגון, הגדרת תרחישים אפשריים ותרחישי קיצון והערכות אליהם וגיבוש חזון ארגוני רצוי, כדי לשגשג בסביבה מורכבת ודינמית. יתרה מזאת, בעלי העניין של הארגון,  עובדים, לקוחות, שותפים, ספקים ואחרים, מהווים מאגר בלתי נדלה של ידע ותבונה ארגונית אותם ניתן לנצל לשיפור והעצמת תהליכי חשיבת העתיד הארגוניים.

 עם זאת קיימים מספר אתגרים הניצבים בפני ארגונים המנסים לבצע תהליכי חשיבת עתיד. האתגר הראשון הינו הצורך בחשיבת עתיד רב תחומית שכן בדרך כלל , השאלות הגדולות והמהותיות עמן מתמודדים ארגונים מחייבות התייחסות להיבטים רבים כגון היבטים כלכליים, משפטיים, חברתיים, סביבתיים, ביטחוניים ועוד. האתגר השני הוא קצב השינויים המואץ של היבטים רבים במציאות הסובבת את הארגון המשנה הנחות עבודה עליהם מושתתים מודלים שונים לביצוע חשיבת העתיד ומחייבת סבבים אפקטיביים , יעילים וקצרים יותר של חשיבת עתיד. האתגר השלישי הינו מגבלות החשיבה האנושית לטווחים ארוכים  והטיות אישיות וסביבתיות שונות הפוגמות ביכולתם של אנשים לבצע תהליכי חשיבה וקבלת החלטות.

 אחד הפתרונות השכיחים ביותר בקרב ארגונים להתמודד עם תהליכי חשיבת עתיד הנו הפניית השאלות למומחים פנימיים או חיצוניים שיבצעו עבור הארגון את תהליך חשיבת העתיד ויספקו לו תוצר מוגמר בדמות תחזית או עתיד רצוי. אולם מחקרים מצביעים שתוצרי חשיבת העתיד המיוצרים על ידי מומחים לוקים בחסר בחלק גדול מהמקרים. הסיבות לכך הן חוסר יכולת חשיבה רב תחומית של מומחים שמומחיותם הנה בתחום מסוים, מחלוקת וחוסר עקביות בתחזיות בין מומחים באותו תחום, והטיות אישיות וקבוצתיות המשפיעות על מומחים לא פחות מאשר על הדיוטות.  

 ארגונים רבים, המכירים בחיוניות של חשיבת העתיד, מחפשים דרכים וגישות חדשות לביצוע תהליכי חשיבת עתיד אפקטיביים ויעילים המנצלים את מכלול היכולות הארגוניות כדי להגיע לתוצרים איכותיים. אחת הגישות החדשניות והמבטיחות הינה חשיבת עתיד מבוססת תבונת ההמונים.

 שמואל: מהי תפישת תבונת ההמונים וכיצד היא מסייעת לארגונים לבצע חשיבת עתיד אפקטיבית ויעילה ?

 עופר: תפישת תבונת ההמונים  The wisdom of crowds)) מבוססת על הרעיון שבתנאים המתאימים המון יכול להיות טוב יותר מכל אחד מהחברים בה, מומחה ומוכשר ככל שיהיה.בפיתרון בעיות, בקבלת החלטות, בחדשנות ובחשיבת עתיד. במונח המון אנו מתכוונים לקבוצות המונות החל ממספר עשרות אנשים ועד עשרות אלפים ויותר.  

התנאים המתאימים לכך שהקבוצה תהיה חכמה הינם הרכב קבוצה המבטיח מגוון דעות, סביבה המאפשרת הבעת דעות עצמאית על ידי כל חבר בקבוצה, מתן ביטוי לאנשים המביאים ידע מקומי המתבסס על חיכוך עם השטח, ומנגנון חכם הממיר אוסף של דעות של יחידים להחלטה קבוצתית מוסכמת.

בעשור האחרון, במקביל להתפתחות והתבססות רשת האינטרנט, פותחו ויושמו בהצלחה מגוון רחב של מתודולוגיות הנתמכות בכלים ממוחשבים המאפשרים לארגונים וקהילות לרתום קבוצות גדולות של בעלי עניין לתהליכי חשיבת עתיד באופן אפקטיבי מהיר וחסכוני. ארגונים רבים  אימצו בהצלחה יכולות אלו כדי לתת מענה למגוון רחב של שאלות כדוגמת : תחזיות לגבי נתח שוק או היקף מכירות של חברה, תחזיות לגבי הסבירות שפרויקט יעמוד ביעדיו, הגדרת חזון  וכיווני פעולה רצויים ומוסכמים, תעדוף משאבים או חלופות, ניתוח סיכונים עתידיים, הערכת ההשלכות של אירוע או החלטה ועוד.  

שמואל: אילו דוגמאות ניתן להציג לכלים  תומכי חשיבת עתיד מבוססת תבונת המונים ?

עופר: קיים מגוון של מתודולוגיות וכלים ממוחשבים התומכים בחשיבת עתיד מבוססת תבונת ההמונים המשמשים לצרכים שונים. אסקור בקצרה מספר מתודולוגיות נפוצות הנתמכות במוצרי תוכנה זמינים :

כלי נפוץ הינו שווקי תחזיות (Prediction Markets) המבוסס על מנגנון שוק, כדוגמת שוק המניות. בשוק תחזיות סוחרים בעלי העניין בארגון באוסף מוגדר של תחזיות ומרוויחים או מפסידים כסף אמיתי או וירטואלי כתלות בהתממשות של תחזיותיהם. כלי זה יכול לסייע לארגונים לנטר בהצלחה את עמידת פרויקטים ביעדיהם, להעריך סיכונים בפרויקט, להגדיר תחזית לגבי מכירות של הארגון, נפח הלקוחות, רמת מחירים ועוד. ארגונים רבים וגדולים בעולם מיישמים מוצרי שווקי תחזיות כגון לוקהיד מרטין, סיסקו, קוואליקום, ועוד.

כלי אחר הינו הדיון הקולקטיבי בשיטת  Real-Time Imen-Delphi שהוגדרה על ידי פרופ' פסיג. מתודולוגיה זו, הנתמכת בכלי ממוחשב, מסייעת לבעלי העניין בארגון לקיים דיון קולקטיבי בו הם מעצבים יחדיו עתיד רצוי משותף ומוסכם על הקבוצה. הקבוצה חוקרת את הנושא שעל הפרק מציעה כיווני פיתרון, דנה בהם ומעריכה אותם ולבסוף בוחרת את כיווני הפיתרון הטובים ביותר ומציעה הצעות כיצד לקדמם. המתודולוגיה יושמה בארץ במגוון ארגונים כגון התעשייה האווירית, בנק הפועלים ועוד.

כלי שלישי הינו אופן העתידים (Future Wheel) באמצעותו יכולים בעלי העניין בארגון לחקור את ההשלכות המורכבות של אירוע , מגמה או החלטה עתידית, העומדים בפני הארגון ולאתר הזדמנויות ואיומים הנגזרים מכך. בכלי זה נעשה שימוש רב בארגונים ואף בכנסים העוסקים בהשלכות של אירועים ומגמות כדוגמת הכנס בנושא  Planet 2025.

מתודולוגיה נוספת הנה ניהול רעיונות (Idea Management) המסייעת לבעלי העניין בארגון לנהל תהליכי חדשנות ויצירתיות בנושאים המעניינים את הארגון. חברות רבות כגוןIBM, EDF Energy, Post Finance  ואחרות יישמו בהצלחה מוצרי ותהליכי ניהול רעיונות שהביאו לשיפור באפקטיביות ויעילות הארגונים.

לסיכום, חשיבת העתיד מבוססת תבונת ההמונים הינה כלי חדש ומבטיח עבור  ארגונים המעוניינים למצות את הידע והתבונה הקולקטיבית שלהם כדי לשפר את יכולתם לחזות ולעצב את העתיד, לקבל החלטות ולהגביר חדשנות. מתודולוגיות וכלים אלו המיושמים כיום על ידי ארגונים רבים בעולם חודרות כיום גם לשוק הישראלי ומאומצות על ידי ארגונים מובילים.

 שמואל: האם תוכל להמחיש במקצת את התחום באמצעות תיאור פרויקט מסוים?

 עופר: פרויקט מרתק, הנמצא בעיצומו, בחברת הייטק גדולה בישראל עוסק בעיצוב העתיד המשותף והמוסכם של הארגון לגבי סביבת העבודה הארגונית העתידית לשנת 2020. קבוצת משתתפים הכוללת כ 140 משתתפים ממגוון דרגי הניהול ועובדים מן השורה, אנשי שטח ומטה, מקצועות וגילאים, מנהלת דיון קולקטיבי בשיטת  Real-Time Imen-Delphi. הדיון מתנהל במשך כשלושה חודשים על בסיס כלי ממוחשב באינטרנט ובסיומו יהיה בידי הארגון אוסף של כיווני פעולה נבחרים ומוסכמים, מדורגים ומנומקים עם הצעות ליישום מפורטות עבור כל כיוון פעולה נבחר.   

ליצירת קשר:     ofer@futurecode.co