תפריט נגישות

ניהול סיכונים בפרויקטי בניה ותשתית

פעילותו העסקית של כל אירגון כרוכה בסיכונים. ניהול הסיכונים הופך לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום בכל אירגון, בכל תחומי פעילותו.

סיכונים מהותיים בפרויקטי בניה ותשתית – נקודת מבטם של יזמים

מחקר שנערך בקרב חברות בניה מהמזרח הרחוק ומאוסטרליה בחן את ההסתברות להתממשות סיכונים בעלי השפעה שלילית, על פי חלוקה לקבוצות מדדים עסקיים של הפרויקטים. להלן הממצאים:

סיכון לחריגה מתקציב הפרויקט:

גורם הסיכון

הסתברות

לוח זמנים אגרסיבי (תכנון)

67%

שינויים בתכנון ההנדסי

49%

שינויים נדרשים על ידי הלקוח

46%

תוכנית עבודה שגויה / לא מתאימה לפרויקט

42%

אי הסכמות בין בעלי העניין

42%

סיכון לחריגה מלוחות הזמנים:

גורם הסיכון

הסתברות

לוח זמנים אגרסיבי (תכנון)

57%

שינויים בתכנון ההנדסי

48%

תהליכים רגולטורים ארוכים ומורכבים

48%

שינויים נדרשים על ידי הלקוח

47%

תיעוד ואישורים לא שלמים

45%

סיכון לחריגה מיעדי האיכות של הפרויקט:

גורם הסיכון

הסתברות

לוח זמנים אגרסיבי (תכנון)

56%

תזמון משימות שגוי / לא מתאים

41%

תוכנית עבודה שגויה / לא מתאימה לפרויקט

38%

הערכה תקציבית שגויה

38%

כישורי ניהול של הקבלן המבצע

36%

סיכון לפגיעה סביבתית:

גורם הסיכון

הסתברות

לוח זמנים אגרסיבי (תכנון)

39%

חריגות מתוכניות הבניה

28%

מחסור בכח אדם מקצועי – ניהולי וביצועי

27%

תהליכים רגולטורים ארוכים ומורכבים

27%

שינויים נדרשים על ידי הלקוח

25%

סיכון לפגיעה בבטיחות בעבודה:

גורם הסיכון

הסתברות

לוח זמנים אגרסיבי (תכנון)

45%

כישורי ניהול של הקבלן המבצע

37%

תוכנית עבודה שגויה / לא מתאימה לפרויקט

33%

שינויים בתכנון ההנדסי

30%

תאונות עבודה נפוצות

30%

ממצאים אודות תהליך ניהול הסיכונים בפרויקטי בניה ותשתית:

  • למרות ההסכמה הרחבה שניהול סיכונים בשלב היזום של פרויקטים הינו קריטי, בפועל ניתנת תשומת לב לתהליך זה בשלבי התכנון והביצוע; תשומת לב מועטה ניתנת לנושא ניהול הסיכונים בשלב הסגירה של הפרויקטים.
  • זיהוי סיכונים וניתוח סיכונים הם תתי-התהליכים הזוכים לתשומת לב העיקרית במהלך הפרויקטים. תעוד סיכונים וביצוע פעולות תגובה / מנע לסיכונים שזוהו זוכים לתשומת לב מופחתת
  • סיעור מוחות היא הטכניקה הנפוצה בתהליך זיהוי הסיכונים. לצורך הערכת הסיכונים, מרבית האירגונים מסתמכים על חוות דעת מומחה או ניסיון העבר.
  • שיטות כמותיות אינן נפוצות להערכת השפעת הסיכון על פרויקטי תשתית ובניה.
  • לרוב, הערכת הסיכונים מתבצעת בתוך צוות הפרויקט; שימוש ביועצים חיצוניים או מומחים, אינו נפוץ.
  • רמת ההכשרה בנושא ניהול סיכונים של כל הדרגים המעורבים הינה נמוכה עד בינונית.

כמו כן מתועדות הסיבות להזנחת תהליך ניהול הסיכונים בחלק ניכר מהפרויקטים שנסקרו. הסיבות העיקריות שצוינו על ידי מנהלי הפרויקטים למתן עדיפות נמוכה לנושא ניהול סיכונים בפרויקטי אלו הן:

  • לוחות זמנים צפופים להשלמת הפרויקט גורמים למנהלי הפרויקטים לחשוב שניהול סיכונים עלול לבזבז זמן יקר
  • חוסר ידע בנושא ניהול סיכונים
  • גודל הפרויקט אינו מצדיק הפעלת תהליך ניהול סיכונים
  • האחריות לביצוע הפרויקט נופלת על הקבלן המבצע ולכן התהליך אינו נחוץ

המלצות להגברת המודעות ולהעלאת רמת ההתמודדות עם הסיכונים בפרויקטי בניה ותשתית

  • ניסיון מעשי בפרויקטים דומים ואיכות ביצוע גבוהה חייבים להיות פרמטרים עדיפים על מחיר נמוך, בבחירת קבלנים מבצעים
  • שיתופי פעולה לאורך זמן בין האירגון היוזם לבין הגופים המבצעים יכולים לסייע בלימוד הדדי של מרכיבי סיכון, בלימוד מניסיון משותף או ניסיון ממקורות אחרים, בשיפור שיטות העבודה וההתמודדות עם מרכיבי הסיכון בפרויקטים השונים
  • הכשרת הצוות המוביל של הפרויקטים השונים בניהול סיכונים, על מנת להעלות את רמת הידע בתהליכי ניהול סיכונים ולהגביר את המודעות לתועלות הרבות שביישום התהליך; הנחת היסוד היא שהכרה מעמיקה של התהליך תגביר את הרצון להשקיע בנושא ניהול סיכונים בפרויקטים ותשפר את יכולות הצוות לעשות כך
  • קביעת נהלים ברורים לניהול סיכונים על מנת לעודד אנשים חדשים לקחת חלק בתהליך ולהקל על מאמצי ההטמעה של התהליך
  • שיתוף פעולה עם אירגונים מקצועיים מקומיים / בינלאומיים לצורך היזון הדדי בנושא ניהול סיכונים
  • מתן תמריצים כספיים לקבלנים מבצעים, תמריצים קשורים באופן ישיר לניהול סיכונים בכל שלבי הפרויקט
  • בפרויקטים מורכבים, ארוכי טווח – הקמת קרן משותפת (כספית) למזמין ולקבלני המשנה להתמודדות עם סיכונים שהתממשו ועלולים ליצור מצבים של פגיעה משמעותית בפרויקט

כותבי המאמר: פרדי סיגנר ומיטל מרגלית, קבוצת אביב
ליצירת קשר: aviv@avivil.com