תפריט נגישות

הילד (הסיני) התחיל לרוץ - איך משיגים אותו?

זוהי כבר אינה השערה זוהי עובדה– סין היא המעצמה הגלובלית, אשר בהובלה מנצחת של ממשלתה, הולכת (או רצה) ובונה את מיצובה ומיתוגה כמובילה גלובלית.


סין היא כבר מזמן איננה מקום בו מייצרים בזול מוצרים לא איכותיים. סין היא השוק! וכיום יותר ויותר מדינות, חברות וארגונים מבינים את עוצמתה וכוחה הכלכלי והשיווקי. כולנו כבר מבחינים בעובדה "שהילד הקטן" שעד לא מזמן היה צריך שילמדו ויובילו אותו בזמן הליכתו (ובמטאפורה יכשירו וילמדו אותו לפתח תעשיות ומוצרים אשר העולם ה"בוגר" כבר מזמן יודע לעשות) והנה הוא רץ לבדו ולא ירחק היום, בו כולנו נצטרך להאיץ את רגלינו ולרדוף אחריו! (אם כבר לא התחלנו בריצה כזו!)

השוק האמריקאי והשוק האירופאי כבר מפגרים מאחור. בזמן המשבר של 2009 בו "דיממו" השווקים הנ"ל, הסינים לא ישבו בטל. הסינים חידדו את האסטרטגיה והחליטו להתחיל בצעדים מאיצים לפתח את השוק המקומי, תוך השקעה מאסיבית בתשתיות המדינה ובמיקוד על שיפור איכות החיים והסביבה (כשלב חשוב נוסף להפוך למדינה "מערבית" מובילה). רוב החברות האמריקאיות והאירופיות כבר העבירו את הייצור ואף הפיתוח לסין, רוב שרשרות האספקה כבר נמצאות שם ולא בגלל מחיר אלא בגלל שזהו השוק וכולם רוצים להיות קרובים אליו.

בעוד ענקי העולם בוחנים את צעדיהם מה עלינו - מדינת ישראל, אנשי עסקים ומנהלי שרשרת אספקה לעשות? איך נמנע את בריחת הייצור ואחריו הפיתוח מישראל!

בתחילה עלינו להבין את יתרונותיה היחסיים של התעשייה והכלכלה הישראלית :

1. כוח אדם טכני וניהולי מיומן ומשכיל : העולם כבר מזמן הבין את יכולותיה הטכנולוגיים של ישראל ואין כמעט חברה גלובאלית שלא רכשה או פיתחה חטיבה ישראלית .

2. יזמות וכושר אלתור: התבוננות קלה בכמות הסטרטאפים מראה כמה יצירתיים יכולים אנו להיות בלהצמיח עסקים, פתרונות ומוצרים לשווקים גלובאליים.

3. מדינתנו היא מדינה מתפתחת שבא התהליכים העסקיים שקופים והסכנה מגנבות INTELECTUAL PROPERTY ׂ IP) ) הם קטנות.

4. המשק הישראלי הפגיון חוזקה גדולה בזמן שהעולם חווה משבר קשה בשנת 2009 .

להלן מספר כיוונים אסטרטגיים שעלינו לשקול :

  1. פעילות פיתוח יחסים עסקיים עם השוק הסיני :
    • התחברות לשוק הסיני בין עם המגזר הפרטי או הממשלתי. מיקוד ודחיפה להבאת עבודה לישראל בתחומים בהם נדרש פיתוח טכנולוגיות עילית בין אם זה בההי-טק, ביוטק או אפילו חקלאות.
    • הקלה משמעותית של תהליכים בירוקרטים על מנת לעודד השקעות סיניות בישראל (פיתוח ורכישת חברות)
    • תמיכה ועידוד בעלי עסקים ישראלים לבנות שת"פ עסקיים עם חברות סיניות, אשר מצד אחד יביא עבודה לישראל ומצד שני ייצא טכנולוגיות ישראליות לשוק הסיני הגדל. ישנם חברות ישראליות קטנות אשר אינם יכולות להגיע לשוק הסיני ועזרה ממשלתית, תאפשר את הקשר והפיתוח העסקי שלהן.
  2. עידוד התחרותיות של המשק הישראלי
    • הבנה שתחרותיות אינה של שעת עבודה של ישראלי מול שעת עובד סיני אלא תחרותיות על העלות הכוללת ללקוח. עלות זו כוללת בתוכה את עלויות ההגעה לשוק (וכן את זמן הגעה לשוק- פיתוח ומעבר לייצור) ,וכן את אמינות המוצר ואיכותו, אשר מתבטא בעלויות האחזקה והשירות.
    • עידוד ממשלתי לעסקים ישראליים באזורי פיתוח: תמיכה כלכלית כזו תאפשר לעסקים ישראלים לרכוש טכנולוגיות מתקדמות (מכשור תעשייתי), אשר בהשוואת העלויות הכוללות, יכול לנצח כל שעת עבודה זולה של סיני. ובכך לעודד פתיחה ושימור של מקומות עבודה בישראל.
    • פיתוח הון אנושי תעשייתי: זה לא סוד שהחינוך הטכנולוגי הולך ונעלם בארץ, הנוער מעדיף תואר אקדמי ניהולי על פני הכשרה תעשייתית. חובת מדינתנו להשקיע בחינוך טכנולוגי, בעידודו בקרב בני נוער (חיילים משוחררים) ובמיצובו כמקצוע איכותי. (לדוגמא: מקצוע מתכנתי CNC הינו מקצוע נדרש בתעשיות המכאניקה והעיבוד שבבי והוא חסר מאד בכוח אדם מיומן. מעט יודעים שתפקיד זה מלווה בשכר יפה מאד שרחוק מאד משכר המינימום ואשר קרובים יותר לשכרם של עובדי היי-טק. מיצוב נכון של מקצוע זה יכול לעודד את תעשיית הייצור המכאני בארץ, לשמר אותו ולייצר מקומות עבודה נדרשים).
    • שימור עסקים גלובאליים אשר נמצאים בישראל, עידודם הכלכלי וחיזוקם – אין זו עובדה מוגמרת וכבר ראינו חברות שסגרו בישראל ועברו למזרח – אחרים יחקו אותם.
    • עזרה לשווקים האירופאים להתחרות בשוק הסיני ע"י הבאת עבודה מאירופה לישראל – ישראל היום בעלת מבנה עלויות זול משמעותית מזה של האירופאים. חברות אירופאיות רואות בייצור בסין סיכון עסקי לידע עסקי ( ( INTELECTUAL PROPERTY שלהן ולהעתקת מוצריהם. ישראל יכולה להיות מקום מצוין לשפר תחרותיות (עלויות) מבלי לסכן את הידע העסקי מוצריהם של חברות אירופאיות רבות.

פעילות ממשלת ישראל
ממשלת ישראל, בהובלתו של משרד האוצר ושר האוצר יובל שטייניץ, זיהו את הצורך לפתח יחסי מסח, מעבר ליחסים המסורתיים עם השוק האמריקאי והאירופאי. מיליארד דולרים של יצוא לעומת כשלשוה וחצי מיליארדים של יבוא, הם אתגר חשוב מאד לחברות ישראליות ולכלכלת ישראל.

השוק הסיני אינו קל לעשיית עסקים, טעמי הלקוחות שונים וההתנהלות העסקית דורשת התאמה לתרבות המקומית. בהובלתו של שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, נחתם במאי האחרון הסכם מו"פ חשוב ופורץ דרך עם משרד המדע והטכנולוגיה הסיני. מטרת ההסכם להקל על חברות ישראליות וסיניות לפתח את עסקיהם. במהות ההסכם שת"פ של פיתוח בין חברות ישראליות וסיניות ייהנו ממימון של עד 50% ממשלת כל אחד מהצדדים. כמו כן נחתם פרוטוקול פיננסי בהובלתו של שר האוצר יובל שטייניץ, בהיקף של מיליארד דולרים. כמו כן בכוונת משרד האוצר לפתוח שלושה מוקדים (שיקראו מרכזי איינשטיין) שיספקו למשקיעים סיניים מידע על אפשרות השקעה בישראל. בסיכומם של כל ההסכמים עומדת מטרת העל של לפתוח את הסחר בין ישראל לסין לכעשרה מיליארדי דולרים (יותר מכפול) בתוך כמה שנים.

ובנימה אישית, לדעתי החשוב מכל הוא אימוץ הגישה, אסור לנו להיות פאסיביים ולתת לזמן לחלוף. היום הוא הזמן להגדיר ולאמץ את הכיוונים אסטרטגיים ולהתחיל לפעול. זה לא ייקח יום לא חודש ולא שנה.........

ולכן  "אם לא ניטע את העץ היום גם ילדינו לא יוכלו לשבת בצילו...." 

כותב המאמר: ארז לוי, יו"ר המועצה לניהול שרשרת האספקה בישראל, דירקטור בכיר, מנהל תפעול ושרשרת אספקה -  אפלייד מטיראילס אירופה.