תפריט נגישות

מחשוב מערכות המידע בקיבוץ המשתנה

במאמר נסקור היבטים פונקציונאליים ואחרים, הנדרשים להיות מוטמעים במערכות כוללות למחשוב קיבוץ, לשם מתן ביטוי ותמיכה ניאותים לפעילותו העכשווית.

 רקע

 בעבר בוצעה פעילות מחשוב הקיבוץ באמצעות מערכות מחשוב אזוריות. המערכות פותחו על ידי מרכזי מחשוב קיבוציים, בבעלות הקיבוצים אותם שירתו, וסיפקו את שירותי המחשוב באופן מרוכז.  מרכזי המחשוב האזוריים היוו ביטוי נוסף לחשיבה הקיבוצית באותם הימים שעיקרה: שותפות במשאבים ומתן מענים באופן קולקטיבי.  בעשור האחרון עובר המגזר הקיבוצי מהלך שינוי מואץ שהביא, בין השאר, לסגירתם של רוב מרכזי המחשוב האזוריים. כיום, נרכשות מערכות ממוחשבות על ידי הקיבוצים בהתאם לעמידתן בדרישות הפונקציונאליות ולא על הבסיס האזורי וההכתבה הקיבוצית כפי שהיה בעבר.

 יש לציין כי הישות שעומדת כנישום מול הרשויות הנו הקיבוץ ולא החברים בו, זה נכון גם במצב בו הקיבוץ עבר להפרטה מלאה, מאחר והקיבוץ מתנהל כאגודה שיתופית המספקת  תמיכה הדדית לחבריה.

 במאמר נסקור היבטים פונקציונאליים ואחרים, הנדרשים להיות מוטמעים במערכות כוללות למחשוב קיבוץ, לשם מתן ביטוי ותמיכה ניאותים לפעילותו העכשווית.

 "רשת הביטחון"

 החזון הקיבוצי לפיו כל חבר עובד לפי יכולתו וצורך לפי צרכיו, עבר מן העולם. המציאות מחייבת את הקיבוץ לתגמל את החברים לפי תרומתם, תוך מתן הגנה לאוכלוסיה חלשה  ואספקת בטחון אישי/כלכלי.

מנגנון "רשת הביטחון" מגדיר את סף הקיום, כאשר מתבצעת השלמה לשכרו של החבר לסף זה. מאידך מספק המנגנון הגנה מפני "פרזיטיות" ונותן דרבון להיות יצרני ולצאת לעבודה. חברי קיבוץ  בעלי שכר גבוה משלמים מיסי קהילה גבוהים יותר אך נמצא כי מערכות החינוך המשובחות שבקיבוץ, איכות החיים ועוד מפצים על  כך ולראיה האוכלוסיה ה"חזקה" אינה עוזבת את הקיבוץ.

ניתן למצוא סממנים להצלחתו העסקית של חבר הקיבוץ כגון: שתי מכוניות במגרש חניה של בית ששייך למשפחה עצמה ונקנה על ידי החבר מהקיבוץ, צריכת שירותים באמצעות השימוש בכרטיסי אשראי וכיו"ב. מאידך יש לציין כי עדין נמצא קיבוצים המנוהלים בהיבט זה באופן המסורתי  כגון קיבוץ משמר העמק אשר משמר את אותה מערכת קיבוצית ויחסים עם החברים כבעבר.

ניהול התאגיד הקיבוצי ופעילות החברים

 הפעילות המחשוב בקיבוץ מנוהלת בשני מישורים:

במישור אחד מנוהל הקיבוץ כתאגיד עסקי בהיבטי תפעול וכספים. במישור זה ניתן לבחון את  מערך החשבונאות של הקיבוץ: תמחיר, תקציב, תזרים, רכוש קבוע והלוואות. יש לציין כי ההנהלות הקיבוצים בוחנים באופן מקיף את תרומתם של הענפים השונים המתקיימים בקיבוץ. מאז ומעולם נדרשו בקיבוץ לדעת כמה הרפת מרוויחה, המטעים וכן הלאה. גישה ניהולית זו הביאה ליישום והטמעת ההיבט של מרכזי רווח במערך הדיווח הקיבוצי לשם אספקת המידע הניהולי הנדרש.  יש לציין כי תפיסה זו נדרשת ליישום, יותר  ויותר גם בארגונים פרטיים ומביאה לבחינת תרומתם של קווי מוצרים או פעילויות שונות לסך הרווח הארגוני.

המישור שני מספק תמיכה בהיבט של מרשם האוכלוסין, ניהול משפחות וכמובן ניהול התקציב האישי של החבר.

חבר קיבוץ יכול לעבוד כשכיר במקום עבודה חיצוני, יזם/עצמאי במסגרת הקיבוצית או עובד מן השורה בקיבוץ בענף אחד או יותר. תלוש השכר מועבר או מופק על ידי הקיבוץ ומזכה את חשבונו של החבר.

מספר החבר משמש כאסמכתא לחיובים המתבצעים על ידי החברים הן באופן ידני והן על ידי הטמעת נקודות מכירה – POS וכרטיסים מגנטיים לדוגמא בחדרי האוכל והמרכוליות. המידע זורם אל כרטיס החבר המתנהל ככרטיס "בנק" לכל דבר. קיימת גם האפשרות לבחון את כרטיס החבר באמצעות  גישה דרך האינטרנט. כאמור פירוט ההכנסה וההוצאה נשמר בכרטיס החבר כאשר אחת לחודש מתבצע חיוב בחשבון הבנק בדומה למבוצע על ידי חברות כרטיסי האשראי.

מהלך חודשי זה הנו חלק ממהלך מקיף יותר אשר גם מעדכן את תשומות העבודה שהושקעו בענפי המשק השונים (מרכזי רווח והפסד) . היתרון בניהול כל מערך המידע במערכת אחת מביא לאינטגרציה אמיתית של מקורות ושימושים. מתקיים כל הזמן קשר הדוק דו כיווני בין המערכות השונות. שורה של כלי בקרה מוודאים "תאימות" בין המערכות לדוגמא: כאשר מתקבל חיוב בקיבוץ בגין צריכה של חבר המערכת מוודאת  שהחיוב יועבר למקור הנכון ולא יישאר ברמת "הוצאות משתנות" של הקיבוץ.

היבטים נוספים 

.באמצעות מערכת המחשוב לניהול הקיבוץ מיישמים הקיבוצים את "תוכנית המשק". זוהי תוכנית עבודה הכוללת יעדי הכנסות ,השקעות והוצאות לתקופה העתידית. המערכת מאפשרת לבנות את תוכנית התקציב יחסית לשנה קודמת כולל הגדרת מהדורות תקציב  תוכנית המשק נבחנת באופן מתמיד במהלך השנה השוטפת, על בסיס היעדים שנקבעו  במידת הצורך מתבצעות התרעות על חריגה לשם הפעלת שקול דעת ונקיטת פעולות מתקנות.

ישנם קיבוצים שחלק נכבד מהכנסתם מתבסס על מכירת שירותים לגורמים שבאים להתגורר בקיבוץ – ענף שנקרא "תושבות". הקיבוצים מוכרים שירותי חינוך, דיור וכיו"ב – ומנהלים מערך התחשבנות נוסף מול התושבים המוגדרים כלקוח לכל דבר  ועניין.

יזמויות – ניתנת תמיכה מחשובית גם לניהול פעילויות יזמיות בקיבוץ. פעילות זו מתחילה לרוב על ידי חבר קיבוץ "משוגע לדבר" ובמקרים רבים הופכת לענף רווחי המנוהל כאחד מהענפים המסורתיים לכל דבר ועניין. התמיכה המחשובית ניתנת כבר בשלב ההקמה הראשוני כולל ניהול פנקס תקבולים ותשלומים ועד לניהול תאגידי מלא של הענף בבעלות הקיבוץ – "איחוד עוסקים".

לסיכום, ההשתנות בפעילות הקיבוץ הביאה להשתנות במערכות המידע הנדרשות לתמיכה בפעילותו. כיום ניתן לנהל, במערכת מידע אינטגרטיבית אחת, את מכלול הפעילויות של הקיבוץ באופן מקיף, יעיל ואמין.

כותבת המאמר: יפה כץ, חברת מקסופט

ליצירת קשר: Yafa@maxsoft.co.il

 

 

פרסום באתר