תפריט נגישות

The Business Case of MES

מערכות לניהול רצפת ייצור (MES – Manufacturing Execution Systems) משמשות ארגונים יצרניים לתפעול תהליכי הייצור מחד, ולשיפור הביצועיים התפעוליים של הארגון מאידך

 מערכות לניהול רצפת ייצור (MES – Manufacturing Execution Systems) משמשות ארגונים יצרניים לתפעול תהליכי הייצור מחד, ולשיפור הביצועיים התפעוליים של הארגון מאידך. מדובר במערכות אינטגרטיביות המטפלות בנושאים כגון בקרת איכות, נצילות משאבי ייצור, עקיבות אחר תהליך הייצור, וזימון לייצור. מערכות MES מאפשרות להציג מדדים תפעוליים בזמן אמת וכן לנתח את תהליכי הייצור לפי מגמות היסטוריות – וזאת על מנת להסיק מסקנות ולאפשר תהליך שיפור מתמיד.

 בשנים האחרונות אנו עדים לתנופה משמעותית בתחום ה – MES  ברחבי העולם, וכן בישראל. על פי הערכות אנליסטים, בשנת 2007 תחום ה – MES עבר את תחום ה – ERP  מבחינת רמות ההשקעה במערכות IT. ניתן לומר, כי תחום זה מהווה כיום "טרנד אופנתי" בקרב ארגונים ייצרניים. אך יחד עם זאת, יש לזכור כי עדיין מדובר בתחום חדש באופן יחסי, ובהשקעה גדולה בפתרון "אמורפי", אשר תועלתו אינה ברורה עדיין למקבלי ההחלטות בארגונים אלו. בנוסף, מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, אשר עדיין לא הוכחה בכל התעשיות ובכל העולם – כולל ישראל.

מאמר זה דן בצורך ובדרכים להצדיק השקעה במערכות MES. המאמר בוחן את השקעה בשני היבטים: במישור האסטרטגי ובמישור הפיננסי.

מבחינה אסטרטגית, מערכות MES מאפשרות למנהלים בארגון גישה לאותה "קופסה שחורה" הנקראת תהליך הייצור. מערכות אלו מאפשרות וויזיביליות למתרחש בתהליך הייצור, ומדידה בזמן אמת של KPI – Key Performance Indicators, על מנת לקבל החלטות תפעוליות מבוססות מידע מהימן הניזון מביצועי משאבי הייצור בשילוב דיווחי עובדים. בנוסף, מערכות MES מגשרות בין המערכות העסקיות של הארגון – ERP, CRM, SCM לבין רצפת הייצור, ובכך מובילות את הארגון לכיוון של Totally Integrated Enterprise. בראייה זו, גישה למידע ייצורי מהימן באמצעות השקעה במערכות MES הינה ברמה האסטרטגית, הכלל ארגונית, המגובה בצורך להישאר תחרותיים בשוק. ניתן להשוות זאת להחלטת ארגונים להטמיע מערכות ERP – ארגונים רבים אינם טורחים לפתח Business Case להצדקת השקעה זו.

אולם, לאור הדילמה שהוצגה לעיל, עדיין קיים צורך להצדיק את ההשקעה ב – MES במישור הפיננסי. ישנם מספר דרכים להצדיק השקעות פיננסיות:

  • החזר השקעה – Return on Investment (ROI), הנמדד במשך הזמן הנדרש להגיע לאיזון בין ההשקעה לבין התועלות. בשיטה זו מחלקים את סך ההשקעה בהחזר כתוצאה מהשקעה זו, ומקבלים את משך זמן החזר ההשקעה. מאחר ושיטה זו מתעלמת מערך הכסף ותזרים המזומנים לאורך זמן, היא מציגה תמונה חלקית בלבד של ההשקעה ומידת הצדקתה.
  • NPV – Net Present Value: זהו הערך העכשווי של תזרים מזומנים עתידי מהוון, פחות ההשקעה הראשונית. במידה ומדד זה הינו חיובי, ההשקעה מוצדקת. בשיטה זו מהוונים את ההשקעה ואת החזר ההשקעה ע"י חלוקתם בתשואה הניתן לקבל על הכסף לו הושקע בבנק.
  • IRR – Internal Rate of Return: זוהי התשואה על הכסף אשר תגרום לערך העכשווי של תזרים מזומנים עתידי (NPV) להשתוות להשקעה הראשונית. למעשה, זוהי משוואה פיננסית המאפסת את ערך ה – NPV ומוצאת את התשואה על הכסף. זו אינה משוואה פשוטה אך ישנם מחשבים פיננסים המסוגלים לפתור אותה בקלות יחסית. את ערך התשואה על הכסף משווים לערך הנדרש, ובמידה והתשואה הצפויה גדולה מהערך הנדרש – ההשקעה מוצדקת.

תהליך הניתוח הפיננסי של השקעה במערכות MES מחייב איסוף מדדים כמותיים כגון תפוקות, מלאים, הוצאות תפעוליות, זמני מחזור ועוד. תהליך זה הינו חלק ממתודולוגיה המשמשת את General Electric ביישום והטמעה של מערכות MES, הכוללת מרכיבים כגון On-site Operational Discovery ו – Production Performance Assessment. מניסיוננו, 31% מארגונים יצרניים אשר הטמיעו מערכות MES השיגו החזר השקעה בפחות משנתיים, 73% דיווחו על שיפור במדדי איכות, 61% דיווחו על גידול בתפוקות, 41% דיווחו על הקטנת מלאים ועוד.

לסיכום, ניתן להבין מנסיון השנים האחרונות, כי למרות ההכרה הגדלה והולכת בצורך במערכות MES, עדיין קיים צורך במרבית הארגונים להצדיק השקעה במערכות אלו. הצדקת ההשקעה נעשית הן במישור האסטרטגי והן במישור הפיננסי. יש לזכור, עם זאת, כי ההשקעה בטכנולוגיה אינה מספקת, וכדי להשיג את התוצאות המצופות מבחינה תפעולית, יש צורך לחולל שינוי בארגון – בדרך הפקת לקחים, הסקת מסקנות, וקבלת החלטות בזמן אמת.  

כותב המאמר: רון יוספי מחברת GE Fanuc

ליצירת קשר: ron.yosefi@gefanuc.com

 

 

פרסום באתר