תפריט נגישות

אורח באתר - שלמה מרקוזה - סמנכ"ל טכנולוגיות מידע בחברת DHL

שלמה מרקוזה מדבר על ניהול מערכות מידע בארגון המונה למעלה מ-400,000 עובדים, גיוס אנשי ה-BUSINESS בארגון לפרויקטים משולבי טכנולוגיה, היבטי תרבות ארגונית ועוד.

 

 

 שלמה מרקוזה, סמנכ"ל

 מערכות מידע, חברת DHL

 שמואל מרדלר: שלמה – תאר את תפקידך בחברת DHL

 שלמה מרקוזה: אני משמש כסמנכ"ל טכנולוגיות המידע בחברת DHL. במסגרת זאת אני אחראי על תשתיות הטכנולוגיות הארגוניות: משרתים ושירותים מרכזיים ועד מדפסת וסקנר הקצה וכן על ההיבטים היישומים שמטרתם לייצר ערך מוסף לארגון כדי שיוכל להתחרות טוב יותר.

 שמואל: כיצד משתלב הגדרת תפקידך במסגרת הקונצרן.

 שלמה: DHL נמנית על קבוצת DPWN ((DEUTSCHE POST WORD NET. הדואר הגרמני קנה את DHL וחברות נוספות בתחום הלוגיסטיקה ויצר פתרונות מקצה לקצה לנושא לוגיסטיקה ושינוע. הפעילות מטפלת בשינוע של מכתבים, חבילות קטנות עד 50 קילו ומטענים. השינוע מתבצע במשאיות, אוניות ומטוסים וכולל אחסנה. הקבוצה גם מעניקה שירותים פיננסים באמצעות POSTBANK. סך הכול פועלים במסגרת הקבוצה כארבע מאות אלף עובדים.

אני פועל בחברת ה-DHL EXPRESS שלה 5 חטיבות : US, INTETNATIONA AMERICA, EUROPE, ASIA, EMEA. תפקיד חדש שקבלתי לאחרונה זה להיות ה-STRATEGY PLANNER של חטיבת EEMEA – במסגרת זאת אפעל לבחינת המצב הקיים של מערכות המידע והתאמת היכולות הטכנולוגיות לצרכים העתידיים של החטיבה.

שמואל: מהן מערכות המידע העיקריות המשמשות כיום את הפעילות בישראל ומה הקשר שלהן למערכות הבינלאומיות?

 שלמה: ברוב הצרכים שלנו אנו פועלים במסגרת פלטפורמה בינלאומית - מערכות BEST OF BREED שפותחו לצרכינו בנושאים העיקריים. ככלל אמצנו את היישומים של DHL ובצענו השלמות, בכדי לתת מענה לצרכים הייחודיים שלנו בישראל, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות שמתבססות על SOA, WF ועוד.

שמואל: כיצד מנהלים בארגון מקבלים החלטות בים הטרנזקציות שמתבצעות בארגון יום יום?

שלמה: מאחר ואנו משתמשים במערכות BEST OF BREED שמשרתות פונקציות בארגון, האתגר לקונסולידציה של המידע הוא אתגר גדול וכאן נכנסת לפעולה פלטפורמה של BI שמאפשרת לבצע קונסולדצית מידע על ידי שיתופיות של מקורות מידע קיימים. פרויקט ה-BI הוסבר למנהלים כסרט של תלת מימד.  ה-BI  מאפשר קבלת מימד נוסף היוצר תובנות ומסייע בחשיבה והסקת מסקנות לקידום ה-BUSINESS. פרויקט ה- BIארך כ-4 חודשים ושילב קוביות MULTI DIMENSION DATABASE וחיבור מידע טקסטואלי כגון תלונות לקוחות, הזדמנויות ועוד. יצרנו COCKPIT לקוח שבו רואים את כל המחוונים.  מיקוד הלקוח מאפשר שיפור השירות ומינוף למכירת שירותים נוספים.

שמואל: כיצד מגייסים את ה-BUSINESS להיות מעורב בפרויקטים של טכנולוגיה?

 שלמה: אנו פועלים באמצעות מתודולוגיית PMI לקידום פרויקטים בארגון. אני משמש כחבר ועדה לקידום פרויקטים בארגון ומשתתף בכל הפגישות של ה-PMO, זאת הצומת שבה אנשים מעלים את הצרכים– שער הכניסה של יוזמות חדשות לארגון. אם לפרויקט המוצע נדרשת טכנולוגיה תומכת, אני משלב בצוות הפרויקט נציגיIT . הפרויקט מובל על ידי SUPER USERS מתחום העסקי שבארגון, שהנו בעל פוטנציאל של ניתוח והובלת פרויקטים, ואנו מעצמים אותו בידע טכנולוגי על ידי פגישות משותפות עם צוות ה-IT . פרויקט ה-BI מהוה דוגמא קלאסית לכך.  הפרויקט הובל ע"י נציגה מהארגון, שיכולתה שודרגה על ידי פרויקט ה-BI עד כדי קידום. כאשר פרויקט נתקע או מתברבר, אני מפשיל שרוולים, לוקח את המושכות, מוציא את הפרויקט מהבוץ ומצמיד אותו לגורם אחר בארגון להמשך.

שמואל: שלמה, מה האבחנות שלך בתרבות הניהול הישראלית מול התרבות הבינלאומית?

 שלמה: בחו"ל, התרבות הבינלאומית שמה את הדגש על תכנון ארוך טווח, לעומת ה AD-HOC בישראל בה פועלים לכיבוי שרפות בדרך כלל. כשנכנסים לתוך פרויקט בחו"ל יש דגש חזק על תקשורת לכל הכיוונים, רתימת בעלי עניין ובישראל אנו עדין לוקים בכך. הקטע של ניהול בצוע מול תכנון חשוב מאד בחו"ל, שם לא מעגלים פינות. ככלל לא ניתן לנהל פעילות בהיקף ענק בצורה יצירתית כי אם חייבים להיות ממוסדים. מאידך, כגורם ישראלי המעורב בפעילות של הקבוצה ניתן להגיד כי טבעי לי יותר לתרום רעיונות חדשים ולשמור על צביון של חדשנות – תולדה של הטבע הישראלי.

ליצירת קשר:

Shlomo.Markuse@dhl.com

פרסום באתר