תפריט נגישות

האדמה אינה שייכת לאדם, האדם שייך לאדמה

"גורל האדמה הוא גורלם של בני האדם. האדמה אינה שייכת לאדם, האדם שייך לאדמה", (ציף סיאטל, אמריקה 1854).

 זיהום הקרקע הוא תוצר של המעבר לחברה מתועשת, צמיחת הכלכלה המבוססת על דלק מתכלה והתפתחותן של התעשיות הכבדות והכימיות.

 בישראל אותרו  עשרות אתרים שבהם הוכח כי קיים זיהום קרקע ו/או מי תהום. 

 

 

 

 

 

  

משאב קרקע

עליית שכיחותן של בעיות זיהום הקרקע הוכיחה כי התפיסה השגויה, שמשאב קרקע נמדד בערכים כמותיים בלבד, עדיין לא עברה מהעולם. ניכר שההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והחברתיות, מחייבות את העדפתו של עיקרון מחזור הקרקעות ושיקומן.

קרקע מזוהמת: ההגדרה אינה טריווית

קיימים חילוקי דעות ביחס להגדרת קרקע מזוהמת. מדינות שונות התמודדו עם סוגיה זו על ידי הגדרות שונות המתייחסות לקרקע המזוהמת באמצעות מדדים שונים, כגון:

  •                    סוג החומרים שבקרקע
  •                    שיעור הסיכון והגורמים המושפעים מסיכון זה.
  •                    ייעוד הקרקע
  •                    השימוש הנוכחי בקרקע

מטעמים אילו, הגדרות ההטרוגניות מובילות לתפיסות שונות באשר להיקף הבעיה ופתרונותיה.

 

 

 

 

 

 

 

באשר לישראל, הרי שאין הגדרה חוקית לקרקע מזוהמת. לפיכך אימץ המשרד לאיכות הסביבה כלי בסיסי לטיפול בסוגיה זו, מסמך "ערכי סף ראשוניים למזהמים בקרקעות" (מרץ 2004), המגדיר את ריכוזי המזהמים המקסימאליים בקרקע  כפונקציה של מרחק פני הקרקע ממימי התהום וייעוד הקרקע (מגורים, תעשייה, מסחר וחקלאות).

אם נקלקל, מי יתקן אחרינו?

"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן. ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך." (קהלת רבה, ז)

הסיכונים הנובעים מזיהום הקרקע ניתנים למניעה ו/או, לכל הפחות, לצמצום משמעותי, באחת מן הדרכים הבאות:

נטרול מקור הזיהום

  •   נטרול מקור הזיהום מתבצע דרך שיקום הקרקע. קיימות שיטות טיפול באתר עצמו (in-situ)  ומחוץ לאתר (ex-situ).

טיפול מחוץ לאתר כרוך בחפירה, פינוי הקרקע והובלתה לאתר אחר שבו  מתבצע טיפול ביולוגי, מיצוי, שרפה או הטמנה.

לעומת זאת, טיפול באתר עצמו כולל טיפול ביולוגי, אוויר או שאיבת אדים. שיטת הטיפול נגזרת  מסוג הזיהום, היקפו ורמת הטיהור הנדרשת.

  •   שבירת רצף נתיב הזיהום או החשיפה

שבירת נתיב החשיפה, עפ"י רוב, היא השיטה הזולה ביותר. יחד עם זאת, מבחינה סביבתית, שיטה זו עדיפה פחות. השיטה הנדונה יכולה להתבצע דרך איטום פני הקרקע (כך שנמנעת חשיפתה של האוכלוסייה לקרקע, וכתוצאה מכך גם נמנע זיהום מי התהום), יצירת חייץ למעבר אדים/ גזים רעילים, או מניעת גישה לקרקע ו/או הטלת הגבלות שימוש בקרקע ובמי התהום.

לזיהום קרקעות השלכות כלכליות מרחיקות לכת:

  •        ירידת ערך הקרקע עקב מגבלות השימוש החלות עליה.
  •        עלות ישירה של שיקום הקרקע, הכוללת ביצוע סקרים, ביטוח, פיצוי נזיקין, פעולות שיקום (למשל, מיגון, איטום וחסימה, פיקוח וניטור).

 ולראיה- עלויות שיקום אתר תע"ש מגן (שטח של כ - 44 דונמים) מגיעות ל- 6.5 מיליון דולר (ללא טיפול במי התהום).

 

 

 

 

 

 

 

 לסיכום

יש צורך בביצוע לווי של  תוכניות לשינויי ייעוד קרקע בעלת פוטנציאל זיהום (תעשיה, צבא, מאגרי שפכים, אתרי פסולת וכו') עבור שימושים רגישים יותר. הליווי כולל ארבעה שלבים:

  •               סקר היסטורי שתכליתו איתור פוטנציאל וסוג זיהום
  •               סקר שדה הכולל דיגום קרקע ומי תהום
  •               סקר  סיכונים לאדם ולסביבה ע"ס ממצאי סקר השדה
  •               בחינת חלופות והכנת תכנית שיקום לאור שלבי הסקר הקודמים.

כותבת המאמר: 

סמדר מאיר, מנהלת פרוייקטים

SmadarM@avivil.com 

קבוצת אביב

פרסום באתר