תפריט נגישות

אורח באתר - משה שמש, משנה למנכ"ל שטראוס-עלית ויו"ר ובעלים בחברת אביב תעשיה וניהול

משה שמש התראיין אודות תרבות ארגונית, היתרונות והחסרונות שבניהול הישראלי, המוכנות לאימוץ מתודולוגיות מחו"ל ועוד.

 

 

 

 

 משה שמש,

משנה למנכ"ל שטראוס-עלית

ויו"ר ובעלים בחברת אביב תעשיה וניהול

שמואל מרדלר: כמומחה להובלת שינויים עסקיים, שפעל רבות בארגונים ועסקים במשבר שנדרשו לתמיכה והכוונה, כיצד מתחברים באופן מהיר לארגון במצב שכזה ויוצרים מהלך מתקן?

משה שמש:  ראשית, משבר בארגון לא נוצר רק כשיש הפסד. לעיתים נוצר המשבר דווקא שהארגון מאד מצליח ולא עומד יותר בציפיות הלקוחות. בשלב הראשון יש צורך להבין עם מה מתמודדים המנהלים העסקיים בארגון, מהי המורכבות וקשרי הגומלין הקיימים ולפרוט את מכלול הנושאים והבעיות איתם הארגון מתמודד. כאשר מושגת הבנה זו יש להגדיר את הפרמטרים לפעולה בכדי לייצר את השינוי.

בארגונים מסוימים הדגש מושם על שיווק ואסטרטגיה, ארגונים אחרים נדרשים לשינוי בהיבטי הלוגיסטיקה והתפעול. מניסיוני השינוי המהותי ביותר קשור לנושא התרבות בארגון. בנוסף, יש צורך להעביר את  "התורה "בע"פ" לתורה כתובה – המיושמת בעיקר על פי נהלי עבודה מוגדרים ומוטמעים. להביא לכך שהארגון עובד כמכונה משומנת גם בצד האנושי, כך שאם פונקציה ניהולית חסרה זמנית התהליך עדין מתקיים.

שמואל: מה מבנה היחסים הרצוי שבין מנהלי הארגון לבין היועצים?

משה: היחסים הנדרשים הם יחסי שותפות ואמון.  יש להקפיד על שני עקרונות:  לא לייצר יחסי תלות שנגרמים במקרים שהיועץ מבצע עבודה שוטפת, כי אז זה הופך הייעוץ לפעילות  OUTSOURCING. העיקרון השני הוא מנגנונים פנימיים של למידה והפנמה של מתודולוגיות מתוך פתיחות והקשבה ליועץ ולכל המקורות מהם ניתן לקלוט חידושים (מתחרים, לקוחות ספקים וכו')

שמואל: האם תוכל להרחיב בנושא התרבות הארגונית?

משה: נושא התרבות הארגונית הופך משמעותי יותר ויותר ככל שגופים מתפתחים וצומחים. תהליכי הצמיחה מחייבים שינוי תרבותי, שינוי של הניהול היזמי לסגנון ניהולי אחר וכן שינויים מבניים בחברה עצמה. השינויים אינם קלים ולעיתים אינם אפשריים. לדוגמא: אם חברה עסקה בענף המתכת בתחום מכונות לתעשייה ועכשיו רוצה לייצר חלקים תעופתיים – התרבות הנדרשת שונה לחלוטין. תהליך שינוי כזה מספר רב של שנים. עדיף במקרה זה לבצע את הפעילות החדשה בחטיבה נפרדת שנבנית עם תרבות מתאימה ולא להתעקש לבצע זאת באותה מסגרת.

בהיבט הניהולי יש להבין את מצבו של המנהל בשני צירים: באחד הפעולות העסקיות וההיבט השני הוא האישיותי.  במידה, ומבחינה אישית יש למנהל את היכולת להסתגל לשינוי הנדרש, מספיק לייצר את התובנות ואותו מנהל יוכל להוביל את הארגון לאן שצריך. מאידך,  אם בעל החברה או מנהלה בפועל לא יכול להשתנות, אזי זו בעיה.

שמואל: מהניסיון שלך מה הן התכונות הטבעיות הישראליות שמקנות יתרון יחסי בניהול עסקים ואילו תכונות מעכבות ואף פוגעות בניהול התקין?

משה: במדינת ישראל, ככל מדינה וחברה, נרקמה תרבות מסוימת.  לתרבות הישראלית יש מאפיינים שהופכים להיות היתרונות האסטרטגיים ומצד שני נקודות הכשל. באופן כללי התרבות הישראלית מאד יזמית, יצירתית אך גם חסרת סבלנות ותכנון. הנטייה הטבעית שלנו לפעול על פי תפישת "כיבוי השריפות" בעוד שבהיקף מסוים נדרשת עבודה תהליכית ושיטתית.

הבעיה שבגודל מסוים המחיר שמשלמים, בגין חוסר הסבלנות והתכנון,  מתבטא בחוסר אפקטיביות מדהים.  ניתן להבחין בכך במדינה במגזרים שונים: ציבורים, פרטיים  ועסקיים. כל חברה הפועלת בחו"ל כספק או כחברה גלובלית מחויבת לתת דגש לנושא ההבדלים הבין תרבותיים. זהו נושא בעל השפעה רבה המחייב הסבר תואם לעובדים בחברות נרכשות, ללקוחות ולשותפים עסקיים.  

שמואל: על רקע התרבות הישראלית, עד כמה ניתן ליישם בישראל מתודולוגיות שפותחו בחו"ל ?

משה: בהחלט אפשר, נדרש לבצע זאת תוך התאמה לצרכים. המנהלים הישראלים סקרנים ומוכנים להיחשף למתודולוגיות חדשות אך דורשים הוכחת ישימות. לראיה, מיושמות כיום בישראל יותר ויותר מערכות תוכנה בינלאומיות שהנן מאד מובנות ואשר פותחו על בסיס מתודולוגיה בינלאומית.  ככלל, ככל שהארגון גדל הוא מבין שאין קיצורי דרך ועליו לפעול בצורה מסודרת כפי שהשוק העולמי עובד. קשה בארגונים ישראלים להשקיע משאבים ביצירת חזון, קוד אתי וערכים ארגוניים.  אין עדין את המודעות לתרומתם של נושאים אלה ליצירת הבנה חוצת ארגון, שעל בסיסה ניתן לבצע את השינויים הנדרשים ולפתח פעילות מבוזרת.

שמואל:  האם במסגרת תפקידך כמשנה למנכל אתה עוסק בתחום זה במסגרת שטראוס-עלית?

משה: כן, החברה נמצאת במהלך של התרחבות והפיכה לחברה גלובלית. הארגון שלנו אינו רק ארגון שמייצא לחו"ל אלא ארגון שפועל במספר רב של מדינות. נושא זה מחייב אותנו לסגל דפוסי התנהגות אחרים, רוחביים ,מתואמים מאד,  אסטרטגיים וארוכי טווח.

פרסום באתר