תפריט נגישות

האתגר: תפעול ה-BUSINESS באמצעות מערכות המידע הממוחשבות

שמואל מרדלר, מנכ"ל ERP.ORG.IL, מציג במאמר זה את מודל ה-ERP הנוכחי והמגמות בדרך ליישומו של מודל ה-ERP החדש.

האתגר? 

נשאלת השאלה – מהו האתגר ? הרי אנו עוסקים במחשוב ארגונים כבר שנים רבות, המחשוב הפך חלק בלתי נפרד מהעסק.  אענה בשלוש שאלות לשאלה שנשאלה: מה באמת החלק היחסי של פעילות הארגון שפועל במסגרת מערכת ממוחשבת? מהו החלק שאינו פועל במסגרת ממוחשבת? ומהו החלק שאמור היה לפעול במסגרת המערכת הממוחשבת, בסדר מסוים ובלוגיקה מסוימת, אך בפועל הפעילות נעשית בסדר אחר כאשר הדיווחים מתבצעים למערכת בדיעבד. לדוגמא הפקת הזמנה לספק לאחר שהמשלוח כבר הגיעה ולעיתים אף שולם!במסגרת מאמר זה אתמקד בשוק החברות התעשייתיות/עסקיות, אך אין לי ספק שהצגת הדברים נכונה גם לגבי תפעול עסקי באמצעות מערכות ממחושבות גם בשווקים אחרים כגון: בתי חולים, עמותות, ספקי שרות שונים ועוד.

נבחן שני מקרים קיצון בהקשר לתפעול הארגון באמצעות מערכות מידע ממוחשבות:  

מקרה א' – חברה A הפועלת במסגרת הנהלת חשבונות ממוחשבת בלבד. במקרה זה כל פעילות התפעול של החברה נעשית ללא קשר למערכות המידע של החברה. הפעילות הממוחשבת היחידה הנה פעילות של רישום בדיעבד, פעילות תוצאתית, שאינה משפיעה בשום אופן ואינה מבצעת שום אינטראקציה עם מהלך העסקים השוטף של החברה. הפעילות הממוחשבת במקרה זה אינה מקנה ערכים מוספים לפעילות התפעולית.

מקרה ב' – חברה B אשר הטמיעה באופן מלא ומוצלח מערכת WMS – לניהול מחסן מתקדם לשם ניהול מערך המחסנים בחברה. במקרה זה מערך המידע מתפעל את המחסן. המחסנאים מקבלים הנחיות ממערכת המידע הממוחשבת לגבי האופן בהם הם נעים במחסן. כל פריט המגיע למחסן מזוהה למערכת הממוחשבת באופן מהיר (ברקוד) ומתקבלת הוראה ממוחשבת היכן לאחסנו; כאשר יש צורך לאסוף פריטים להזמנה, מציינת המערכת מאילו איתורים יש לאסוף, באיזה סדר וכיו"ב. ברור לחלוטין במקרה זה שהמערכת הממוחשבת מתפעלת את מערך המחסנים, מבצעת אינטראקציה שוטפת עם העובדים בארגון ותפעולה מחויב לשם בצוע מהלך העסקים השוטף.  הפעילות הממוחשבת במקרה זה מקנה ערכים מוספים לעסק כגון: שיפור ניצולת המקום, קיצור זמן ההליכה של המחסנאים, איתור מהיר של פגי תוקף ועוד 

כיצד ניתן להגדיר את ההבדל בין המערכות הממוחשבות שהוצגו והשפעותן על תפעול העסק. לשם כך נחלק את המנדט שניתן למערכת ממוחשבת בתפעול העסק לשלושה תחומים:

תכנון – PLANNING - המערכת מתכננת מה נדרש לבצעבצוע – EXECUTION - המערכת מפיקה את הוראות לביצוערישום – POSTING - המערכת מתעדת את אשר בוצע ומשתמשת במידע זה בכדי להפעיל את מערך התכנון מחדש. אם ניתן לשלושת התחומים משקלות שווים נוכל לציין כי פעילות א' ממוחשבת  בכ-30% ופעילות ב' ממוחשבת באופן מלא  

בכדי לנתח את האתגר שבתפעול העסקים באמצעות מערכות המידע הממוחשבות יש לבחון את תהליך התפתחות המערכות הממוחשבות והקשר שבין התפתחות המערכות לבין ה-BUSINESS 

קצת היסטוריה
חבילות התוכנה למחשוב עסקי,  הנקראות כיום ERP, התפתחו בד בבד עם התפתחות ענף המחשוב (מחשבים, בסיסי נתונים, שפות תכנות). מטרת המערכות לתת ביטוי ממחושב למתודולוגיות עסקיות, ולנצל את כוח המחשוב, זמינות המידע, סטנדרטיזציה ועוד בכדי להעצים את היכולת העסקית של הארגון.  

בשלב הראשון נתנו מערכות המחשוב הארגוני מענה למחשוב פעילות הכספים. המענה היה מוצלח ביותר, מאחר וזאת הנה הפעילות הסטנדרטית ביותר של העסק –המשתייכת לשלב ה POSTING 

בשלב השני הורחבה מסגרת הפעילות הממוחשבת של מערכות המחשוב הארגוני לנושא תכנון וניהול חומרים – MRP1 . מתודולוגיה ממוחשבת זו אפשרה לחברה תעשייתית לבצע מהלכי תכנון, בקיבולת אין סופית, ולקבל מהמערכת הממוחשבת המלצות לביצוע פעולות רכש וייצור. מודל ה-MRP היה מודל ראשון מסוגו שהתמודד עם נושא התכנון, בצוע, ורישום. 

 


בשלב השלישי – כתוצאה מביקורת על המודל, שאינו מתחשב בקיבולות ובאמצעים שאינם אמצעי חומר, הורחב המודל כך שיכלול גם היבטי קיבולת ומשאבים וכך הגענו למודל ה-MRP2. מודל זה מציג את חוסרי הקיבולת אך לא מאפשר למתכנן לבצע את האיטרציות הנדרשות לשם קבלת החלטה סופית לגבי תוכניות העבודה. 

בכדי לפתור נושא זה החל פיתוחן של מערכות זימון בקיבולת סופית – APS, שהנן מערכות נילוות למערכת ה-ERP הארגונית ומאפשרות לבצע איטרציות נפרדות עם החזרת נתונים למערכת התפעולית.  בסיכומו של דבר הגענו למודל ה-ERP כפי שמוצג היום.   המודל, בבגרותו הנוכחית, מקיף תחומים רבים יותר ויותר של הארגון כאשר כוונתו המוצהרת הנה לאפשר סביבה משוטפת במסגרתה יהיה ניתן להגדיר את המטרות (תכנון), לייחס את בצוען לכלל הפונקציות בארגון (EXECUTION ) ולבקר אותן ((POSTING 

האתגר  

בבואנו למחשב ארגונים המשתייכים לענפי תעשיה שונים, אנו רואים שישנה בעיה ליישם את המודל הגנרי של ה-ERP לצרכי התכנון והבצוע. דבר זה נובע מהשונות הרבה שישנה בין התעשיות: 

מפעל לתרופות לדוגמא: מנהל אצוות, חדר שקילה, מעבדה, דרישות רגולטיביות מחמירות של הקשר בין מערכות המידע למערכות התפעוליות. 
מפעל לאופנה מתמודד עם: מטריצות של צבע, גודל, ניהול דגמים, אוסף רב של פריטים, השענות על קבלני משנה בשיטות עבודה שונות. 

מפעל לאלומיניום נדרש למעקב אחר גלילי האלומיניום הבסיסיים, ניהול טבעים, ניהול הפריטים לפי אורך וצבע ועוד ועוד. בסיכומו של עניין, למודל הגנרי של ה-ERP טרמינולוגיה סטנדרטית שאינה נותנת מענה לשונות הקיימת בענפי התעשיה השונים; המתודולוגיה הסטנדרטית הן בצד התכנון והן בצד הבצוע גם היא אינה מייצגת התמחות ענפית.

מודל זה לא יכול להשתלב באופן מלא וטבעי בסוגי תעשיות שונים. המטרה יצרני תוכנות ה-ERP וספקי היישום ידרשו לספק מערכות ממוחשבות  שניתן ללמוד את העסק באמצעותן. לדוגמא: תכולתה של מערכת ERP לניהול מפעל תרופות תקיף את ההיבטים החשובים והייחודיים לתחום זה ויהיה ניתן, על ידי סקירת המערכת, ללמוד כיצד יש לבצע תכנון, בצוע ורישום במפעל תרופות. רק באופן זה תוכל מערכת המידע להשתלב באופן מלא בשלבי התכנון, בצוע ורישום בעסקים השונים. 

כיווני ההתפתחות 

אין ספק שהשלב הבא של מערכות ERP הנו מערכות מתמחות  בענפי התעשיה, מסחר, שירותים ועוד. השוק ממתין למערכות ERP למפעלי תרופות, מערכות ERP למפעלי אופנה, מערכות ERP לעמותות ועוד.  יצרני ה-ERP הגדולים ימשיכו, מצד אחד, להרחיב את ההיצע שלהם בחבילת התוכנה הגנרית ויוסיפו מודולים ואפשרויות למחשוב חלקים הולכים וגדלים של הארגון. במקביל משקיעות אותן חברות, כבר היום, חלק ממשאבי הפתוח בכדי לשרת באופן מדויק יותר תעשיות ספיציפיות.

ההיצע הנוסף, של פתרונות מתמחי תעשיה, יבוא מצד השותפים העסקיים של יצרני ה-ERP הגדולים, אשר יתמקדו בצורה עמוקה יותר בתעשיות מסוימות בכדי לתת ערך מוסף ל-OFFERING שלהם ללקוח. כמו כן, חלק הולך וגדל של יצרני ,הגנריות ERP- חבילות ה שאינם משתייכים לקבוצת יצרני ה-ERP הגדולים, יעמיקו בסוג אחד או יותר של תעשיות ו/או שירותים ויציעו חבילות מתמחות לשווקי היעד בהתאם לבחירתם.  

לסיכום 

מודל ה-ERP  הנוכחי, לפיו פותחו מערכות ממוחשבות גנריות לניהול הארגון על בסיס טרמינולוגיה ומתודולוגיה סטנדרטית, ממצה את עצמו. השוק ממתין למודל ה-ERP החדש אשר יציע התאמה טובה יותר לעסקים וארגונים בהתאם לסוג הפעילות בה הם עוסקים. בשנים הקרובות יגדל ההיצע של פתרונות ממוחשבים מתמחי תעשיה - אשר ישפר את יכולת המערכות הממוחשבות לתפעל את ה-BUSINESS . 

כותב המאמר: שמואל מרדלר, מנכ"ל

ERP.ORG ltd 

ליצירת קשר:Shmuel.merdler@erp.org.il

פרסום באתר