תפריט נגישות

תכנון ייצור ממוחשב בקיבולת סופית – פנטזיה או אפשרות ישימה

מהן מערכות תכנון בקיבולת סופית והאם יכולים ארגונים להתמודד עם האתגר שביישום מערכת כזו.

 

הרבה דובר על הפונקציונאליות והערך הרב שמקנות מערכות מחשוב ERP לארגון. מערכות אלה מאפשרות להשתית את מדיניות הארגון לגבי תהליכים שונים (כגון: מדיניות מחירים, מדיניות עיתוד המלאי, קשר עם ספקים וכיו"ב), המערכות מאפשרות לבעלי תפקידים בארגון לתקשר בצורה אלקטרונית,  לעקוב אחר התהליכים, לצפות במידע ריכוזי, לנתח מגמות ועוד.

אך מה קורה באותם תחומי הארגון בהן נדרש להפעיל שיקול דעת מהיר, להתייחס לשינויים תכופים, ולהגיב בזריזות לאירועים (כגון הזמנת לקוח שיש לקדם אותה באופן דחוף ?)... 

אחד מתחומים אלה, הנו תחום תכנון העבודה ברצפת הייצור.

תוצרי ריצת התכנון (MRP) המתאפשרת במסגרת מערכת ERP, נותנים מענה לביקושים ברמה של פריט/כמות ותאריך,  אך עושים זאת ללא התחשבות כלשהיא באילוצים, כדוגמת: זמינות חומרים ומרכיבים, קיבולות הייצור וניהול עדיפויות. תוצרי תכנון MRP הנם בדרך כלל ברמה היומית, רמה שאינה מספקת לשם פרסום תוכנית עבודה מפורטת לייצור.

 בעת בצוע תכנון העבודה לייצור, על המתכנן להתחשב בפרמטרים שונים כגון:

  •  עמידה במועדי האספקה של הזמנות הלקוח
  •  קיבולת משאבי הייצור במפעל
  •  זמינות מרכיבים וחומרים
  •  התחשבות בכוח האדם הקיים במשמרת והמיומנות שלו

       ועוד.

כל פרמטר משפיע על תוכנית העבודה שאמורה לייצג את היחס והאיזון האופטימאלי שבין הפרמטרים השונים. מאחר והצירופים האפשריים בין הפרמטרים הנם רבים, למעשה לא ניתן, בצורת התכנון הידנית, להשוות ולהגיע לצירוף המיטבי.  בכדי לתת מענה לנושא זה,  פותחו מערכות ממוחשבות לתכנון הייצור בקיבולת סופית.

מהי תפיסת מערכות התכנון בקיבולת סופית?

  מערכות התכנון בקיבולת סופית מתבססות על מידע המנוהל במערכת המחשוב הארגונית (ERP) כגון:

  •  תמונת הביקושים (הזמנות לקוח, תחזית)
  •  מצבת המלאי ומדינות המלאי
  •  צבת הוראות והמלצות ייצור
  •  מנות הרכש
  •  קיבולות של אמצעי הייצור

מידע זה משמש כבסיס לתכנון. התכנון בפועל מתבצע לאחר הוספת פרמטרים נוספים,הנדרשים לשם בצוע התכנון הממוחשב, והמתוחזקים ברמת מערכת התכנון לקיבולת סופית. פרמטרים אלה מאפשרים לבצע תכנון תוך התחשבות באילוצי: זמינות חומר, קיבולות ועדיפויות.  המערכת מאפשרת כמו כן לבצע סימולציות לתכנון על פי כללים ותרחישים שונים כגון: הוספת משמרת, העברת ייצור לקבלן משנה, שינוי נתיבי ייצור, קבלת הזמנה נוספת ועוד.

 מערכות ניהול ייצור מאפשרות תכנון במספר אופנים:

 BACKWARDS SCHEDULING

זימון הייצור בשיטה זו, מתבצע מתאריך המבוקש על ידי הלקוח והמצוין בשורת ההזמנה, ופועל בתכנון זמנים לאחור. התכנון לוקח בחשבון את זמני הייצור השונים, זמני האספקה, SET UP וכיו"ב. (שיטת התכנון לאחור פועלת גם במסגרת מנגנון התכנון - MRP).

FORWARD SCHEDULING

זימון הייצור בשיטה זו, מתבצע ממועד תחילת תוכנית הייצור קדימה בהתאם לעדיפויות ו/או תאריכי האספקה הנדרשים.

היתרונות/חסרונות של שיטות התכנון השונות הנם:

BACKWARDS SCHEDULING

 שומר על רמות מלאי נמוכות, אין בנייה של מלאי עודף, מאחר והייצור הנו לתאריך הנדרש/המבוקש.  מאידך, במידה והמפעל אינו עמוס, יהיו מרווחים בתוכנית הייצור בהם המערכת לא ממליצה לייצר. לכן יישום שיטה זו, יכול להביא לניצולת משאבים נמוכה.

FORWARD SCHEDULING 

באותו מצב שהמפעל לא נדרש לפעול בקיבולת מלאה, המלצות המערכת מתבססות על ניצול מלא של המשאבים ובעצם יבנה מלאי, אשר יצרך במועדים המבוקשים. דהיינו המערכת שומרת על כך שהמפעל יעבוד בניצולת משאבים מלאה.

כמו כן מאפשרות המערכות לבצע זימון אופטימלי היכול לבוא לידי ביטוי במינימום זמני SETUP.  שיטה זו מופעלת בשתי שיטות התכנון שצויינו לעיל.

המערכות מאפשרות בצורה גרפית, לבחון את שרשרת האספקה ולראות את הכשלים והבעיות הקיימות בשרשרת ברמת כל אספקה. בניגוד למערכות MRP אשר טורפות את הקלפים ומאבדים את הקשר בין ההמלצות להזמנת הלקוח הספיציפית, מערכות תכנון ייצור בקיבולת סופית משמרות את הקשר מרמת הזמנת הלקוח, מלאי בתהליך ועד לרכש חומרי הגלם.

יישום מערכות תכנון ייצור בקיבולת סופית מחייב עדכניות מלאה של הנתונים המשמשים לתכנון (עצי מוצר, ניתובים, מלאי ועוד). בהינתן עדכניות זו, יתבצע החזר השקעה מהיר על ההשקעה ביישום המערכת ועליית מדרגה בתפעול נושא הייצור בארגון.

כותב המאמר הנו:

גיא פאר

מחברת אינטנטיה ישראל

guy.peer@intentia.com

 

 

פרסום באתר