תפריט נגישות

היבטיים עסקיים ומחשוביים מנקודת מבטה של: "חברה יוזמת שרשרת אספקה"

מטרת המאמר, להציג מתודות עסקיות וכלים מחשובים, עבור חברה היוזמת היווצרותה של שרשרת אספקה - להלן: "היוזמת".

מבוא

החברה, המספקת את המוצר,  או השרות (להלן: "התוצר") ללקוח סופי, ואשר לצורך אספקתו מתכננת ויוצרת  שרשרת האספקה (להלן "השרשרת") תקרא להלן: ה"היוזמת". ה"יוזמת" בונה מעגלי אספקה שונים, המשמשים לשם אספקת תתי-מכלולים ושירותים נוספים, הנגזרים מאספקת המוצר ללקוח הסופי, להלן: "חוליות השרשרת". חלק מחוליות השרשרת מנהלת ה"יוזמת" ואילו את חלקן האחר מנהלים שותפיה העסקיים.

מטרת המאמר, להציג מתודות עסקיות וכלים מחשובים עבור ה"יוזמת", שיישומם יביא לשיפור מתמיד של פעילות השרשרת. חשיבות המתודות והכלים, שיצוינו במאמר זה, עולה ככל שהשרשרת משלבת פעולתם של שותפים עסקיים,  אשר חלק מהותי מעסקיהם מבוסס על יעילות של שרשרת זו ואמינותה.

היבטים עסקיים

הביקושים של הלקוחות מזינים את השרשרת, והיוזמת מתרגמת אותם לביקושים נגזרים משותפיה בשרשרת זאת. דוגמאות לביקושים נגזרים הן: ביקושי חומרי גלם, שירותי הובלה, שירותי אחסנה, עבודות ייצור, שירותי הפצה ועוד.

התנאי הכרחי, להבטחת יעילות השרשרת הוא רמה גבוהה של "ודאות הביקוש" ולהלן מובא פירושו של מושג זה:

ודאות הביקוש – מהותה היא ודאות של עסקים מבחינת שותפי השרשרת, דהיינו, ודאות של מזומן. לכן על ה"יוזמת" לדאוג לשני היבטים אלו:

א.      להביא לכך שהביקוש יוצג לכלל שותפי השרשרת בזמן, כך שיוכלו להתארגן ולספק את הביקוש.

ב.      לדאוג לכך, שהמזומן, שהנו תוצר של אספקת הביקוש, אכן יגיע בזמן לכל אחד משותפי השרשרת ויממן באופן שוטף ותמידי את פעילותה.

מאידך, אי-ודאות לגבי הביקוש יכולה ליצור אחד משני מצבים הגורמים לבעייתיות בשרשרת:

1.הצורך להגן במלאי עודף נגד אי-הודאות. כך נצבר מלאי עודף, אשר מביא להורדת שעור הרווח של שותפי השרשרת.

2.אי-הוודאות מביאה שותפים בשרשרת לחפש עסקים נוספים. יכולות הייצור/האספקה שלהם מופנות לשרשראות אחרות, ואין הם יכולים לשרת באופן מיטבי את השרשרת של היוזמת.

לכן על היוזמת ליישם מנגנון שיתוף מידע לגבי הביקוש (להלן: ""Schedule Sharing). תיאורו של מנגנון זה מובא להלן:

SCHEDULE SHARING

מטרת מנגנון זה היא להזרים את הביקוש לכל  שותפיה העסקיים של היוזמת, באופן שיגביר את הוודאות העסקית לאורכה ויאפשר לשותפי השרשרת להתארגן בצורה נכונה. מאחר שחיזוי ביקושים הוא מהלך שיש בו אי וודאות, מטרת המנגנון היא, מצד אחד, להגן על היוזמת מלקיחת התחייבויות שיש בהן סיכונים, ומצד שני, לאפשר  הצגת ביקושים לשותפיה העסקיים.

הפצת משמעויות הביקוש לעיל, מתבצעת במסגרת של שלוש תקופות, שאורכה של כל אחת מהן תלוי באופי השרשרת:

התקופה הראשונה –  התקופה הקרובה, שבה ניתנת נגזרת ביקוש וודאית לשותפים העסקיים. היוזמת מגבה את הביקוש בהזמנה מטעמה – FIRM ORDER  בה מצויינים באופן מחייב כמויות ומחירים.

-התקופה השנייה - בה הביקוש מוצג כשילוב של ביקוש ודאי ותחזית.  בתקופה זו היוזמת מפיצה ביקוש עם יכולת שינוי  והתאמה .באחוזים ידועים לשותפיה העסקיים. בתקופה זאת, חלק מהביקוש מגובה בהזמנות והחלק האחר מופץ ברמת תחזית בלבד 

התקופה השלישית -  בה היוזמת מציגה ביקוש לשותפיה העסקיים ברמת תחזית בלבד.

כך, הצגת הביקושים באמצעות מנגנון – SCHEDULE SHARING לשותפיה העסקיים של היוזמת, מגבירה את הוודאות העסקית שלהם, לגבי תרומת השרשרת לעסקיהם, מאפשר להם להתמודד עם הביקוש באופן המתאים להם (כגון איחוד הזמנות ויצור במנות יצור גדולות יותר) ועוד. יכולת היוזמת לנהל מנגנון SCHEDULE SHARING מדגישה לשותפיה האסטרטגיים את חוסנה של השרשרת והוודאות וההצדקה הכלכלית בקיומה.

היבטים מחשובים

על מנהל השרשרת מטעם היוזמת לבצע את המשימות הבאות:

1. להפגיש את הביקוש עם ההיצע – להעביר מידע לשותפי השרשרת על הביקוש בהיבט של תחזיות / הזמנות ולהפוך מידע משלב תחזית לשלב הזמנה.

2. לפעול להקטנת מעגלי הזמן של:קבלת הזמנה, ייצור, משלוח.

3. להביא לכך שכל השותפים בשרשרת האספקה הנם מכווני לקוח.

4. לבקר את פעילות שרשרת האספקה.

5.  לטפל בתקלות ושינויים ולעדכן את הלקוח על המשמעויות הנגזרות מכך.

 בכדי לבצע ביעילות את תפקידו, יכול מנהל שרשרת האספקה להסתייע במנגנונים המחשובים הבאים:

תכנון והביקושים (Demand Planning)

המערכות הממוחשבות מספקות מענה לתכנון הביקושים בשני אופנים:

א. תכנון ביקושים באמצעות פתרונות ייעודיים.

ב. תכנון ביקושים באמצעות מערכות ERP.

פתרונות לתכנון ביקוש באמצעות פתרונות ייעודיים, מאפשרים לשותפים שונים, שיש להם יכולת חיזוי של הביקוש, להיות שותפים לבניית הביקוש, המהווה בסיס לפעולתה של השרשרת. הלקוח, אנשי המכירות של החברה, מחלקת השיווק והחיזוי וגורמים נוספים יכולים להציג נתוני הביקוש שברשותם, לאורך ציר הזמן, באמצעות פתרונות אינטרנטיים, לשתף את המידע, להפעיל אלגוריתמים שונים על המידע ולהגיע להסכמה אודות תוכנית הביקושים.

גם במערכות ה ERP קיימים כלים, המיועדים לסייע בחיזוי הביקוש. כלים אלו הנם כלים פנים-חברתיים המאפשרים להפעיל מניפולציות שונות על היסטוריית הביקושים ולבנות תחזיות באופנים שונים. בסיכומו של דבר, תוכנית הביקוש מוצגת בהתאם לציר הזמן.

הפצת הביקושים הנגזרים לשותפי השרשרת

הדרך, המתאפשרת במערכות המחשוב הארגוני להפצת ביקושים נגזרים, הנה באמצעות מנגנון MRP. מנגנון זה נשען על תפיסת "עץ המוצר", אשר מציג את מבנה השרשרת. בעץ המוצר יש להקים את החוליות השונות של השרשרת, להציג את היחסים שביניהם (מה בא לפני מה), וכן, את זמני התגובה (LT – Lead-Time) של האספקה או הייצור בכל חוליה בשרשרת.

תוכנית הביקושים שהוגדרה לעיל, מהווה את הבסיס ליצירת "תוכנית האב"

(MPS – Master Planning Schedule) של הארגון, שהיא תוכנית המקשרת בין מערך השיווק למערך התפעול. תוכנית האב מציינת את המוצרים/השירותים שיש לספק ללקוח לאורך ציר הזמן. תוכנית זו היא הבסיס להפעלת תוכנית ה MRP אשר משתמשת במבנה עץ המוצר, בוחנת את המלאי בכל הרמות ואת התנועות שבדרך (הזמנות / הוראות ייצור) ומפיצה המלצות לפעולה לכל שותפי השרשרת.

באמצעות בניה נכונה של עצי המוצר ובציון תרומתו של כל שותף עסקי בשרשרת, יהיה ניתן באמצעות המלצות ה  MRP - לעדכן באופן שוטף את השותפים העסקיים בפעילויות הנדרשות לביצוע, לשם התנהלות תקינה של שרשרת האספקה.

תכנון שרשרת האספקה בקיבולת סופית

החוסר העיקרי הקיים בריצתMRP  הוא, שמנגנון זה, המוטמע ברוב התוכנות הארגוניות, אינו מתחשב במגבלות הקיבולת של השותפים העסקיים בשרשרת (כגון: קיבולות ייצור, קיבולות אחסנה, קיבולות הפצה וכו'). בעיה נוספת, שקיימת באלגוריתם ושיטת העבודה של ה MRP, הנה שמנגנון זה "טורף את הקלפים", דהיינו לא שומר את הזיקה להזמנת הלקוח בעת ביצוע מהלך התכנון. כתוצאה מכך, קשה לבחון את המשמעויות של איחורים / שינויים בזיקה ישירה להשפעה על הזמנת הלקוח ועל השירות ללקוח.

כתוצאה מכך, התפתחו מערכות "תכנון שרשרת אספקה בקיבולת סופית". מערכות אלו מקבלות את תוצרי הריצה ממערכת ה- MRP ומבצעות תכנון, המתבסס על קיבולות נתונות ושומר את הזיקה להזמנת הלקוח. השימוש במערכות אלו מאפשר למנהל שרשרת האספקה גם תכנון נכון והעברת המלצות, הניתנות לביצוע לשותפים העסקיים בשרשרת. כן ניתן לעדכן את הלקוח, ברמת הזמנה, מבחינת משמעויות התכנון לגבי אספקת הזמנותיו.

בניית שרשרת ההפצה הוירטואלית על בסיס טכנולוגיית האינטרנט 

ההפצה הפיסית מתקיימת בכיוון אחד של השרשרת – מן הספקים אל הלקוח. אך הפצת המידע חייבת להתקיים בכיוון ההפוך, דהיינו, מהלקוח לכל אחד מהשותפים העסקיים לאורך השרשרת. כדי לאפשר הפצה מהירה של המידע, וכן לאפשר עדכון שוטף באשר לתגובה על המידע,  יש לשאוף ששותפי השרשרת יוכלו לבחון את הביקושים ולציין בקלות, בנוחות ובזמינות את תגובתם.

היוזמת  אחראית על בניית שרשרת המידע בינה לבין שותפיה העסקיים. כיום, ניתן באמצעות טכנולוגיית האינטרנט לחבר באופנים שונים את השותפים העסקיים: הן בממשקים שונים – Web Services, או על ידי הקשת מידע המשקף את תגובת השותפים בשרשרת.

שותפים אלה,  מקבלים באופן זה את המידע השוטף הנדרש לפעולתם, ומציינים את תגובתם.  מנהל השרשרת, מטעם היוזמת, יכול לעדכן ולהתעדכן באופן מהיר ויעיל ולבקר את התנהלות השרשרת.

לסיכום

אימוץ הכלים והטכנולוגיות שצוינו, חלקם או כולם, על ידי חברות היוזמות היווצרותן של שרשראות אספקה יביא לשיפור פעילותן וכתוצאה מכך, לשיפור השירות ללקוח והגברת שיעורי הרווח בשרשרת האספקה.

כותב המאמר :

שמואל מרדלר, מנכ"ל חברת ERP.ORG

shmuel.merdler@erp.org.il

פרסום באתר