תפריט נגישות

יישום QRM בחברת אופיר אופטרוניקה

המאמר מתאר את תחילת יישום QRM בחברת אופיר אופטרוניקה: הרקע ליישום, הפערים המרכזיים בין המצב הנוכחי לבין המצב העתידי הרצוי לפי מתודולוגיית הייצור הזריז


חברת אופיר אופטרוניקה עוסקת בייצור ומכירה של רכיבים ומכלולים אופטיים ללקוחות בארץ ובחו"ל. החברה מייצרת מגוון רחב של מוצרים

High Mix, Low Volume). מערך התפעול של החברה מטמיע זה מספר חודשים תהליכי שיפור ושינוי ברוח תורת הייצור הרזה (Lean), אולם, ישנן מספר בעיות שורש שעקרונות הלין אינם מספיקים לפתרונן. למשל:

(1) הסיטואציה העסקית - בה לקוחות מצפים לקבל מוצרים בזמן קצר מחד, ומאידך - זמני הייצור אינם קצרים כלל, מחייבת את החברה להתבסס על תחזיות, להחזיק מלאי תוצרת גמורה גבוה ולבצע חשיפות מלאי תוצ"ג יזומות תחת סיכון של "היתקעות" עם מוצרים מוגמרים – מה שאכן קורה...

(2) תקורות התפעול והניהול מועמסות בכבדות על שעות הייצור ובכך גורמות למיקוד בקיצור זמני תקן, הגדלת מנות וכו', דבר הגורם בתורו להארכת זמן הייצור ולמיקוד מאמצים לא מדויק.

אנו נתאר את ניתוח הבעיה וכן את הפעילות שנעשתה במחלקת ייצור הרכיבים בחברה. מחלקה זו מייצרת רכיבים הנמכרים ישירות ללקוח וכן כאלו המורכבים במכלולים אופטיים במחלקת ההרכבות של החברה.

תרשים המתאר את סוגי הפריטים וכן תרשים מייצג המתאר את התפלגות נפחי הייצור מובאים להלן:

מיפוי המצב הקיים:

לאחר לימוד והפנמת תכני QRM פנינו ליצירת מפת MCT  של כל שרשרת הערך. אנו נביא כאן את החלק המתאר את המעבר ברצפת הייצור.

במפת ה- MCT ניתן לראות כי רכיב עובר 4 תהליכים בייצורו. זמן המעבר (הממוצע) בייצור הינו כ- 40 יום. כמו כן ניתן לראות במפה את פרופורציית הזמן בו מעבדים את הרכיב (Touch Time) מול סך כל זמן השהייה שלו בייצור (ובמקרה זה Touch Time < 5%). ההמתנות הארוכות נובעות מתורים בכניסה לכל מחלקה בעיבוד הרכיבים. כל תור כזה מנוהל בנפרד ע"י מחלקת התפ"י. זרימת החומר מתוארת בתרשים הבא:

המיפוי מראה בצורה ברורה את כמות הבזבוז בזמני המתנה במערכת ואת פוטנציאל קיצור הזמן.

תכנון מצב עתידי

בהתאם למתודולוגית ה- QRM, הוחלט ליישם תא ייצור זריז (QRM Cell)[1] אחד כפיילוט.


[1]הגדרה של תא QRM :

תא QRM הוא קבוצה של משאבים רב-תפקודיים נבחרים אשר מקובצים יחדיו ומיועדים להשלמת רצף פעולות עבור כל העבודות השייכות לפלח ספציפי (FTMS).

המשאבים כוללים צוות של עובדים בעלי הכשרות צולבות עם אחריות וסמכות (Ownership) מלאים לכל פעילות התא. היעד העיקרי של צוות תא QRM הוא קיצור ה- MCT של התא.

התפיסה מתאימה לרצפת הייצור ולמשרדים כאחד.

יישום תא הייצור הראשון התבסס בעיקר על סגמנט המוצרים המועבר למחלקת הרכבות. הנחת העבודה תמכה בקיצור זמן המעבר של מוצרים אלו על מנת לאפשר זריזות ותגובתיות לקו במכלולים.

הקמת תא הייצור הראשון דרשה הוספת משאבי בחינה ובדיקה, השקעה ניכרת בהכשרות ומציאת פתרונות יצירתיים לפריסתו הפיזית בייצור. לשם הפעלת התא גובש צוות אורגני ומונה מנהל יעודי.

מעבר להכשרות והסמכות, יצר צוות התא את מתודת העבודה, זימון החומר ותעדוף הפריטים בייצור כך שיוכל למקסם את פוטנציאל קיצור ה MCT. התוצאות לא איחרו לבוא...

זרימת החומר במצב החדש מתוארת בתרשים הבא:

 

תוצאות: 

  1. MCT בתא התקצר בכ- 75% מכ- 40 יום לפחות מ 10 ימים. כתוצאה מכך יכול היום קו ההרכבות לתכנן לטווח קצר יותר, להגיב מהר יותר להזמנות ולפשט את הניהול והבקרה.
  2. מדדי האיכות בתא הם הגבוהים מבין כל מחלקות הייצור. הרבה הודות להבנה משותפת של חברי התא בכל טכנולוגיות הייצור והיכולת למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות יומיומיות.
  3. צוות התא מסוגל לייצר בעשרות אחוזים יותר מהכמות הקבועה לפי זמני תקן, זאת ע"י אופטימיזציה של הניתוב בזמן אמת וגמישות גבוהה בהפעלת המשאבים.
  4. קיבולת הייצור של התא בפועל עולה בעשרות אחוזים על זו שהוערכה בשלב התכנון (עפ"י זמני התקן). הדבר אפשר הכנסת מק"טים נוספים לתא.
  5. תא הייצור הפך ל"מגרש המשחקים" בכל הנוגע לניסוי והכנסת מתודות חדשות לניהול העבודה, ניהול ויזואלי, פורטלים ממוחשבים למיניהם ושגרות איכות

השורה התחתונה: אמנם, במערכת התמחיר הנוכחית – עדיין קשה לבדל ולכמת את החיסכון. למרות זאת, אנו מעריכים כי ההשקעה בתא הייצור הזריז (משאבי ייצור ובחינה, זמני הדרכות והכשרות וכו') החזירה עצמה תוך חודשים ספורים בלבד ומעבר לכך פותחת יכולות אסטרטגיות חדשות מבחינת ייצור זריז ותגובתיות גבוהה ללקוחות.
 

צעדים להמשך היישום:

במקביל לתא הייצור נעשות פעולות רבות לקיצור MCT בכל שרשראות הערך בחברה. ברצפת הייצור ובתפעול הפנימי אנו מתכננים את הצעדים הבאים בטווח הזמן הקצר:

1. החל תכנון 2 תאי ייצור זריזים נוספים. יישום במהלך שנת 2012.

2. פישוט ושינוי שיטות תכנון וזימון החומר בהתאם למצב החדש.
 

כותב המאמר: נעם רשף, יעוץ ניהולי, AVIV AMCG

ליצירת קשר: shef@avivamcg.com

פרסום באתר