תפריט נגישות

סקירת כנס: תכנון לאורך שרשרת האספקה

הכנס המקצועי ה-1 לשנת 2010, של המועצה לניהול שרשרת האספקה בישראל – ISCMC, עסק בנושאי תכנון שרשרת האספקה והתייחס לאתגרים העכשוויים הניצבים בפני הארגונים כתוצאה מהמורכבות ההולכת וגדלה בתחום זה.

  • האופטימום מתבצע לגבי דוח הרווח וההפסד של הארגון
    האופטימום החשוב אינו בין נושאי הלוגיסטיקה כי אם בין שורות ה-P&L :   מחזור המכירות, עלות המכר והשורה התחתונה דהיינו - תוצאת דוח הרווח וההפסד של הארגון.      
  • יש ליישם תכנון אסטרטגי ואופרטיבי
    תכנון אסטרטגי מתבצע לטווחים של 3-5 שנים והנו תכנון ברמת תשתיות: ייצור, אחסון, שינוע וכיו"ב. מטרת התכנון האסטרטגי להתאים את תשתיות הארגון בכדי שיוכל למצות בצורה נכונה את פוטנציאל השוק. התכנון האופרטיבי, מתבצע לטווח של מספר חודשים קדימה, ומטרתו להביא לכך שהמוצרים הנדרשים יסופקו בזמן ובצורה היעילה ביותר על בסיס התשתיות והמדיניות שהוגדרה. 
  • אופטימיזציה באמצעות מודל מתמטי וכלי What If
    מודל מתימטי מבצע אופטימום בין מספר ממדים כאשר המשתנים האחרים אינם   באים לידי ביטוי. לדוגמא: אופטימום בין רמות מלאי, עלויות תפעול ורמת השרות.  דרך אחרת לבצע אופטימיזציה הנה באמצעות הרצת תסריטים שונים בכלי סימולציה. לדוגמא: מציאת נקודת האיזון בין: מחזור מכירות, עלויות ורווחיות.  
  • הטמעת משמעויות התכנון בתהליכי הארגון לשם Execution            תהליך ה-S&OP (Sales and Operation Planning) משקף את ההסכמות שבין הגורמים השונים בארגון (תפעול, שיווק...) לגבי תוכנית האספקות המוסכמת. תהליך ה-CPFR (Collaborative Planning, Forecasting and Replenishment ) משקף את תוצאות שתוף המידע עם ספקים ולקוחות בתהליך.            
  • Case Study – אופטימיזציה בתחום השרות הטכני (סלולר)            בהטמעה של שינוי בשרשרת אספקה המבצעת תיקונים למכשירים סלולארים, בוצע איחוד מרכזי תיקון (מ-50 ל-4). השינוי הביא לשיפור ניכר בפרמטרים שונים (רמות מלאי, חוסרים, שנוע והובלות, תקלות חוזרות ועוד).  
  • טכנולוגיות תומכות (ERP, תכנון ואופטימיזציה)
    ספקי טכנולוגיה מובילים מטמיעים את המנגנונים הנדרשים במערכות תוכנה ומוצרים מתמחים מתוצרתן. כך ניתן לבצע תכנון ממוחשב בהיבטים שונים: ביקושים,   רשת האספקה, ייצור, הובלה, הפצה ועוד. ניתן כמו כן לאסוף נתונים ממערכת הבצוע והתכנון ולייחס אותם למודל ה-SCORR לשם בצוע השוואה עם ארגונים אחרים המשתייכים לאותו ענף תעשייתי. 

האופטימום מתבצע לגבי דוח הרווח וההפסד של הארגון

מטרת האופטימיזציה לבצע פעולה לשם השגת התוצאה הטובה ביותר על בסיס נתונים קיימים. ניתן לבצע אופטימיזציה בהיבטים שונים:

יחידות ארגוניות - חדשנות, מכירות, רכש, ייצור ולוגיסטיקה, כספים, שיווק.

צרכים עסקיים - זמינות לשוק, עלויות: חומר, ייצור, אחסון, שנוע, רמות מלאי ועוד.

 

על גוף התכנון להכיר לעומק את העסק, האסטרטגיה העסקית והמדיניות. החלטה כגון: ייצור בקבלנות משנה יכולה לסייע במידה והרווחיות המיידית הנה הפרמטר החשוב; מאידך, שמירה של ידע וקיבולת ייצור – יכריעו לטובת בצוע הייצור על ידי הארגון.  

בסיכומו של דבר האופטימום הנדרש הנו אופטימום של דוח הרווח וההפסד של הארגון לאורך זמן. דהיינו תכנון המביא לרמת הרווחיות הטובה ביותר.

 יש ליישם תכנון אסטרטגי ואופרטיבי

תכנון אסטרטגי
תכנון אסטרטגי נדרש כאשר הארגון מזהה כי בכדי לענות על ביקוש גדל (מוצרים/שירותים) עליו לבצע שינוי בתשתיות. מטרת התכנון לענות על השאלה: מהו השינוי הנדרש בתשתיות בכדי שיתמוך בצורה הטובה ביותר בפוטנציאל ההתרחבות של הארגון.

 דוגמא א -  תכנון אסטרטגי בחברה בינלאומית המייצרת מוצרים בתפזורת. לחברה מפעלי ייצור ומחסן באתר מרכזי והיא משנעת את תוצרתה באמצעות הנמלים על ידי אוניות שמפיצות את מוצריה בעולם. במהלך תכנון אסטרטגי נבחנה השאלה האם נדרש להקים איזור אחסון נוסף בנמל בכדי להתמודד עם הביקוש העתידי.

 

דוגמא ב – הערכות למענה לביקוש בשוק יעד גיאוגרפי חדש. עד כמה כדאי להתקרב לשוק מבחינת יכולת ההפצה: מצד אחד, יוזיל את עלויות ההפצה לשוק ומאידך הוספת אתרים יעלה את מחיר התפעול.

 תכנון אופרטיבי

מטרת התכנון האופרטיבי לאזן בין הדילמות השונות לאורך שרשרת האספקה: זמן אספקה ומחיר, תדירות ייצור ומלאים, תדירות הפצה ועוד.

 דוגמא ג'  - חברה פרמצבטית, קביעת רמות מלאי מיטביות לשם מתן רמת שרות שהוגדרה, במינימום עלות. בין הפרמטרים שנבחנים ברמת מלאי חו"ג ומלאי בתהליך: נקודת הזמנה מול עלות החזקת מלאי, שינוע אווירי / ימי, גובה מלאי בטחון ועוד.

 דוגמא ד' -  מפעל מזון המייצר בירה, בעל שתי מבשלות אשר רכש מבשלת שלישית. בחינת השאלה: מי מייצר מה ומי מוכר לאן. מטרת התכנון לייצר את תוכנית העבודה המיטבית, בעבור כל מבשלת, בכדי לעמוד בביקוש. 

אופטימיזציה באמצעות מודל מתימטי וכלי
What If

מודל מתמטי

מודל מתמטי מבצע אופטימום בין מספר ממדים לדוגמא: איזון בין עלויות מלאי ועלות תפעולית. ככל שהמלאי נמוך יותר, על הארגון להגיב מהר יותר לביקוש בנקודת התצרוכת והעלויות התפעוליות עולות. מאחר והמודל אינו מבצע אופטימום רב פרמטרי אלא בין מספר פרמטרים בודדים, שנקבעים מראש אין הוא מייצג את האמת כולה. לכן, לשקול בזהירות את המלצותיו.

 דוגמא לשימוש במודל מתמטי התבצע לשם הערכות למענה לביקוש בשוק יעד גיאוגרפי חדש (ראה דוגמא ב לעיל).  במודל מטמיעים את מקורות הביקוש, דרכי ההובלה ועלויותיהן (קבועות ומשתנות) כל זה נכנס למודל המבצע אופטימיזציה לשם החלטת מיקום נקודות הייצור וההפצה.

 מודל סימולציה (What If)

לא כל דבר ניתן לבצע במודל וניתן למידול – הדרך השניה לבצוע תכנון הנה לכן בצוע  אופטימיזציה בעזרת WHAT IF SENARIOUS. לדוגמא: בחינה לשם עצירת פעילות סחר הלוקחת בחשבון את מחזור המכירות, עלויות ורווחיות. גם במודל הסימולציה יש לבדוק את הנתונים המקובעים – האם מדויקים? והאם מחויבי מציאות?
ככלל מומלץ, לאחר בצוע הסימולציה, לבחון את הנחות היסוד בכדי לאשש את תקיפות המודל.

 שמוש במודל סימולציה התבצע לשם תכנון אסטרטגי בחברה בינלאומית המייצרת מוצרים בתפזורת (ראה דוגמא א לעיל). מאחר והיתה אי וודאות בין התהליכים השונים (קצב ייצור, יכולת אחסנה בנמל ועוד) לא היה ניתן להשתמש במודל מתמטי אלא במודל סימולטיבי. התנהלות שרשרת האספקה הוטמעה במודל (ייצור, עונתיות, חוקי ייצור, תחליפיות מוצרים, קיבולת אוניות ועוד) ונבחנה נחיצות הקמת מחסנים בנמל. הסימולציה הוכיחה כי המחסן אינו מנוצל, מאחר ויכולת הייצור אינה מתקיימת לרמה של צבר מלאי. כך התקבלה החלטה אסטרטגית על בסיס המודל.

 הטמעת משמעויות התכנון בתהליכי הארגון לשם Execution

התכנון האופרטיבי בא לידי ביטוי בתהליך S&OP המשלב את שיקול הדעת של המכירות והתפעול לשם קביעה של תוכנית עבודה מספר חודשים קדימה. תוכנית זו מתבססת על התשתיות הקיימות ומאפשרת הפצה של תוכניות עבודה לגורמים השונים: תכנון הייצור בקו, תכנון הובלה של המשאיות, תכנון ההפצה ועוד.

 תוכניות העבודה ממחישות את החלטות הארגון לגבי הדילמות השונות בתחום שרשרת האספקה. להלן שתי דוגמאות ממפעל מזון:

 יעילות הייצור מול ימי המדף – ייצור במנות גדולות מייעל את הייצור אך פוגע בגיל המוצר על המדף. יש צורך להתמודד עם אמנת החנות דהיינו –אורך חיים מינימאלי של מוצר שהחנות תקבל – לדוגמא לא פחות מעשרה ימים.  

 ימי מדף מול רמת השרות. קביעת מלאי ביטחון גבוה, לשם שיפור רמת השרות תביא לירידה של חיי המדף של המוצר וכתוצאה מכך התחרותיות של המוצר במדף תפגע. 

Case Study אופטימיזציה בתחום השרות הטכני (סלולר)

החברה הקימה עשרות נקודות שרות אשר שירתו עשרות אלפי לקוחות, מדי חודש, בשיטת תיקון "מול לקוח". במהלך השנים, הפכו מוצרי הסלולר למורכבים יותר והמגוון עלה מעל 100 מכשירים. מצב זה יצר פערי ידע ופגע באיכות התיקונים, רמות המלאי וזמני התגובה של השרשרת.

 הוטמעה שיטה חדשה שהתבססה על הקמת מעבדות מומחים (4 מעבדות) בהן קובצו טכנאים לפי רמות הידע והמקצועיות. שינוי זה הפחית את הלוגיסטיקה הנדרשת ושיפר את יכולת החיזוי. בין המדדים ששופרו:

  • שיפור של 60% ברמת החוסרים של חלפים במעבדות הקצה
  • ירידה ברמות המלאי של עד 15%
  • ירידה של  35% בהחלפות טלפונים (לקוח נשאר עם הטלפון המקורי)
  • חסכון בעלויות שנוע והובלה
  • 30% ירידה של טלפונים שנכנסו למעבדה
  • 25% ירידה בתקלות חוזרות 

טכנולוגיות תומכות (ERP, תכנון ואופטימיזציה)
יישום
ERP בעשות אשקלון

הוצגו פתרונות לניהול שרשרת האספקה ביישום מערכת ERP  בעשות אשקלון. הארגון מייצר לתחום הצבאי והתעופתי בשיטות ייצור של BUILD TO PRING – ייצור לפי תכנון הנדסי מפורט של הלקוח ו-BUILD TO SPEC – תכנון הנדסי מפורט של עשות אשקלון לפי מפרט דרישות של הלקוח.

 בתחום התכנון ייושם ה–Oracle Advanced Planning Model  המסייע לתכנן את שרשרת האספקה. מנוע התכנון  מתבסס על ביקושים מגורמים השונים (מכירות, ייצור, תחזיות ועוד), מתחשב בין השאר בהיבטים פרויקטלים, ספקים מאושרים וזמני אספקה, ומייצר המלצות לייצור ולרכש.

 
 פתרונות התכנון והאופטימיזציה של SAP

אבי שחם, מנהל פתרונות Office of the COO ב-SAP, הציג את פתרונות התכנון והאופטימיזציה של SAP:

  • SUPPLY NETWORK PLANNING – תכנון רשת האספקה התייחסות לקיבולות סופיות של תכנון, הובלה, אחסנה ועוד
  • PRODUCTION PLANNING DETAIL SCHEDULING – תכנון ופקוח על הייצור.
  • GLOBAL AVAILABLE TO PROMISE - מענה למתן מועדי אספקה ברמה מיידית
  • DEMAND PLANNING – אסוף נתונים ועריכת תחזיות בשיטות שונות.
  • TRANSOPRTATION PLANNING - ניהול הפצה  
  • ALERT MONITOR – התראות לצרכי תכנון, המספקות משוב למתכנן בהקשר לבעיות בתכנון השרשרת ומאפשרות לבצע ניהול לפי חריגים.
  • SAP SNC – SUPPLY NETWORK COLLABORATION. שיתופיות לרוחב שרשרת האספקה, עם אפשרויות קישור ללקוחות וספקים במספר תהליכים עסקיים מרכזיים. בניהם: הזמנות רכש, מכירה, תהליכי KANBAN, עבודה עם קבלני משנה.  

בנוסף בנתה SAP כלי שיודע לאסוף נתונים ממערכות הבצוע והתכנון ולהציג אותם על פי מודל ה-SCORR לשם בצוע השוואה – Benchmark עם נתוני חברות אחרות המשתייכות לאותו ענף. 

 

פתרונות לשרשרת האספקה – ISCS

ירון נחמנה, מנהל הפתוח העסקי של ISCS הציג את הדרך ליישומם של תהליכים חוצי ארגון לניהול S&OP  (Sale and Operation Planning) ו-CPFR (Collaborative Planning, Forecasting and Replenishment). ירון ציין את החשיבות של דיוק בתחזית על מנת למנוע הפסד מכירות מחד או עודף מלאי מאידך.

 ירון חשף גישות שונות בעולם החיזוי – TOP DOWN, BOTTOM UP ואת התאמתן לסוגים שונים של תעשיות ומבנים ארגוניים. הוצגו פרמטרים שונים שיש לבחון אותם בעת בצוע התחזית כגון:

  • שלבים בחיי המוצר – השקה, בגרות ודעיכה
  • סוגי לקוחות
  • סוגי מוצרים – קווי מוצרים
  • קלסיפיקציה של ABC

*  *  *  *  *
הסקירה בוצעה על ידי מומחי היישום של פעילות ERP.ORG