תפריט נגישות

מחשוב תהליכי ההובלה בשרשרת האספקה

נושא תכנון, שיבוץ וביצוע ההובלות חשוף להרבה אירועים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים: סגירת כביש, שביתה של עובדי המכס, משאית לא תקינה, ועוד אינספור דוגמאות נוספות.

תהליך השינוע וההובלה הינו בין פעילויות הליבה בכל ארגון ובכל ענף. תהליך השינוע כולל בתוכו העברה בין מחסנים, שינוע למרכזי הפצה אחרים וכן הובלה אל אתר הלקוח. ניהול ההפצה טומן בתוכו מגוון רחב של אתגרים ומלווה בעלויות רבות. ניהול נכון של מערך ההפצה בארגון יכול לקצר את זמן הטיפול בהובלה ולשפר את איכות הטיפול בה. יש לקבל החלטות ארגוניות מהי רמת הדיוק הדרושה לתכנון ההובלות של החברה, כאשר ככל שההגדרות מפורטות יותר, עלויות האדמיניסטרציה בטיפול בתהליכי ההפצה יורדות.  

האתגר הראשון בכל התהליך הוא הגדרות נכונות ומתאימות של פעילויות ההפצה המתבצעות בארגון. חברה שתהליך ההפצה שלה לא נתמך מיחשובית, חשופה לתקלות ועלויות רבות.

חברה הניגשת לתהליך המחשוב, צריכה למפות נכון את תהליכי ההובלה שלה, כאשר בין הפרמטרים שצריכים להילקח בחשבון כלולים:

 1.מיקומים גיאוגרפים (Places)- חשוב שכל המיקומים של מחסני ההפצה וכן המיקומים של אתרי ההפצה ללקוחות יהיו ממוחשבים. כל חברה צריכה לקבל החלטה באיזה רזולוציה יוגדרו נתונים אלו במערכת המומחשבת (ברמה של עיר, שכונה, מחוז, ארץ, או האם לרדת לרזולוציה נמוכה יותר של כתובת רחוב מדוייקת). חברות שמגדירות את המיקומים הגיאוגרפים ברמה של  קורדינטות, יכולות לזכות בתועלת רבה יותר, כיוון שנתונים אלו יכולים לסייע בבניית נתיבי ההובלה אופטימאליים כולל קישורים מתאימים ל-GPS.

2.איזורי זמן (Time Zones)- חברות אשר מנהלות הפצה בינלאומית, חייבות לקחת בחשבון את אלמנט שינוי הזמן מאיזור לאיזור. ההבדלים בשעות המקומיות, יכול ליצור טעויות רבות בתכנון שעת ההגעה, כיוון שהשעה המקומית של האתר המפיץ, שונה מהשעה המקומית של האתר המקבל.

3.נתיבי הובלה (Route)- קיימים מספר סוגים של נתיבי הובלה: נתיב הובלה ישיר למקום פריקה אחד, נתיב הובלה מרובה מקומות פריקות, נתיב הובלה "פתוח"- נתיב לא קבוע, גמיש, פתוח לשינויים, שמקומות הפריקה בו נבחרים הד-אוק על פי משלוחים בפועל. ניתן להגדיר את  נתיבי ההובלה הכוללים זמני הובלה (Lead time), עד רזולציה של דקה, ומרחקי הובלה.

4.אחראי ההובלה (Forwarding Agent/Carrier)- ניתן לקשר בין נתיב ההובלה לבין הישות הקבועה שאחראית להובלה. התועלת המתקבלת מהתנהלות זו, מסייעת בסופו של התהליך בהתחשבנות בפועל מול הספק שיכולה להיקבע עפ"י מספר נקודות פריקה, מרחקי הובלה ועוד.

5.תזמון הוצאת המשלוח (Scheduling Departures) הגדרה של כל מאפייני המשלוח הכולל: מי האחראי להובלה באותו נתיב (הספק), מהו ציוד ההובלה (משאית, מטוס, אוניה), מהי הקיבולת המקסימאלית של ציוד ההובלה (נפח, משקל, משטחים), מהו זמן ההובלה (זמן יציאה מהמחסן וזמני ההגעה ליעדים השונים). באמצעות המערכת מתקבלות התרעות על כל חריגה לדוגמא: חריגה במשקל המשלוחים שמשובצים להובלה עם קיבולת ציוד הובלה לא מתאימה. בנוסף, ניתן להגדיר מראש מועדים שבהם נתיב ההפצה לא פעיל (חגים, שביתה כו'), על מנת לשבץ נתיב הובלה חלופי.  

6.כללים מסייעים- בחירה אוטומטית של נתיב ההובלה המיטבי, יכולה להתאפשר במידה והארגון מגדיר סדרה של כללים מסייעים. הכללים יכולים להתייחס לאיזור גיאוגרפי (ארץ, עיר, מחוז), כללים לגבי סוגי לקוחות (לקוח VIP, לקוח פרטי, לקוח מוסדי), מאפייני המוצרים בהובלה (חומרים מסוכנים, מוצרים מקוררים/ מוקפאים) ועוד עפ"י צרכי הלקוח.

7.תכנון ההובלה בפועל- זהו נושא מאוד דינאמי ומשתנה בהתאם לצרכים התפעוליים של כל חברה. תכנון ההובלה יכול להתרחש בשלבים שונים בניהם: לאחר פתיחת הזמנת הלקוח במערכת, לאחר בדיקה שהמוצרים הנדרשים קיימים במלאי, לאחר איסוף הסחורה בפועל במחסן ובדיקה של תכולת המשלוח. לכל אחת מהשיטות השלכות אחרות, וסיבות אחרות לבחירתן.

 

נושא תכנון, שיבוץ וביצוע ההובלות חשוף להרבה אירועים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים: סגירת כביש, שביתה של עובדי המכס, משאית לא תקינה, ועוד אינספור דוגמאות נוספות. על מנת לבצע את התכנון הנכון ביותר לתהליך ההפצה, יש לקבל מספר החלטות ארגוניות, ולדאוג למערכת מידע תומכת, אשר תתרום לתהליך הפצה נכון, יעיל ואיכותי.

 

כותב המאמר: תומר שביט, מהנדס תעשייה וניהול, עובד כמנהל פרוייקטים בכיר, מומחה בתחום השיווק, המכירות, השירות וההפצה בחברת "אינטנטיה ישראל".