תפריט נגישות

תרומתן של יוזמות ירוקות לארגון

חברות רבות החלו להכיר בכך ששינוי באקלים העולמי טומן בחובו איומים והזדמנויות בעלות השלכות אסטרטגיות וכלכליות.

 בימים אלו עומד העולם מול אחד האיומים הגדולים ביותר שהשלכותיו מרחיקות לכת מעבר להשפעה על הסביבה – שינוי האקלים. כיום, ישנה הסכמה רווחת כי פעילות האנושות הינה ללא ספק גורם משמעותי בשינוי המהיר של אקלים העולם. שימוש בדלקי מאובנים (Fossil fuel) להפקת אנרגיה וכתוצאה מכך, פליטת גזי חממה (GHG- Green House Gases) בכמויות אדירות, גורמים לעליית הטמפרטורות של כדור הארץ למספרים גבוהים עד כדי סכנה. אנרגיות חלופיות יכולות לספק את המענה לטווח הארוך לאיום זה ע"י שימוש במקורות שונים כגון גלי גאות ושפל, אנרגיה סולרית, רוח וטכנולוגיות ביולוגיות. מכל מקום, יש לקחת בחשבון כי פתרונות אלו יוכלו להיות יעילים דיים להחלפת דלקי המאובנים בצורה משמעותית רק בעוד מספר עשורים.

כיום ישנה מחויבות של החברה לעבודה מאומצת לתיקון המצב ומניעת אסון סביבתי גלובאלי. חברות רבות התחילו להשלים עם העובדה ששינוי האקלים טומן בחובו איומים והזדמנויות בעלות השלכות אסטרטגיות וכלכליות.

איומים סביבתיים הגבירו בשנים האחרונות את "הטרנד הירוק" בחברות כפי שלא נראה מעולם. ישנן שתי סיבות עיקריות הדוחפות לקראת התנהגות ידידותית לסביבה של חברות: הקשחת הרגולציה המקומית והבינלאומית והתנודתיות הגבוהה במחירי הדלקים.

בקטגוריית הרגולציה הבינלאומית ניתן למצוא הליך משמעותי במאבק בשינוי האקלים – אמנת קיוטו. הסכם זה משויך לכנס האומות המאוחדות בנושא שינוי האקלים. הנושא המרכזי באמנת קיוטו הינו קביעת מטרות מחייבות ל-37 המדינות המתועשות באירופה להפחתת פליטת גזי חממה. הגישה העסקית המשתקפת באמנה מציעה תמריצים בצורת מסחר בפחמן (לדוגמא חברה או מדינה אשר אין ביכולתה הכלכלית להשיג הפחתה בפליטת גזי החממה יכולה לחלופין לרכוש "קרדיט"  בכדי שכסף זה יוכל לעמוד לרשות פרויקטים בכל מקום אחר בהן אותה רמה של הפחתת פליטה תושג בעלות נמוכה יותר). למרות שחלק מן המדינות המתועשות הגדולות (כולל ארה"ב) נמנעו מחתימה על אמנה זו, במהלך השנים ניתן לראות כי רגולציות מקומיות ובינלאומיות מגבירות את ההגנה על איכות הסביבה בעולם כולו.

בפברואר 2007 החליטו מדינות ה- G8 המורחבות על אמנה אשר תחליף את אמנת קיוטו ותסדיר את נושא פלטת GHG והמסחר בפחמן בכל המדינות המתועשות והמתפתחות. האמנה תוסדר במסגרת ועידת קופנהגן (COP15) - ועידת פסגה עולמית של האו"מ לשינוי האקלים אשר תיערך בדצמבר 2009. האמנה החדשה תמשיך את אמנת קיוטו שיישומה יושלם בשנת 2012.

 

מחירי הדלקים משפיעים על הכלכלה כמו גם על הסביבה. בשנים האחרונות מחירי הנפט הגולמי, וכתוצאה מכך מחיריהם של מוצרים מבוססי נפט, אינם יציבים ומשתנים חדשות לבקרים. הגורמים העומדים מאחורי חוסר היציבות הינם מסחריים אך גם פוליטיים. למרות שאי היציבות במחירי הנפט מתורגמת לעיתים לירידות דרמטיות (כגון הצניחה האחרונה בשנת 2008 של למעלה מ- 50%), המגמה הכללית הינה לכיוון עלייה. בהתחשב בתיעוש הגלובאלי, מדובר בדרישה הולכת וגוברת לאנרגיה; ומכיוון שדלק אשר מקורו במאובנים הינו משאב טבעי מוגבל, ניתן לצפות כי מגמת חוסר היציבות במחירי הנפט תימשך ולבסוף תגיע לעליות חדות וסכומי עתק.

בארגונים שונים בעולם "התנהגות ירוקה" יכולה להתבטא באופנים רבים. בזמן שליוזמות סביבתיות מסוימות תיתכן השפעה חיובית ישירה על הביצועים העסקיים של הארגון, יוזמות אחרות אינן מציעות תגמול מידי. למרות שפרויקטים סביבתיים מסוימים לא יחזירו את ההשקעה בטווח הקצר, יתכן כי התרומה לארגון בטווח הארוך תהיה כלכלית או תוצאה חיובית מסוג אחר.

 

מדוע כדאי לחברות לאמץ יוזמות סביבתיות?

כל ארגון, ללא תלות בתעשייה או בסקטור אליו הוא שייך, ירגיש את השפעות השינוי באקלים. אפילו אלו המטילים ספק בסכנות הפוטנציאליות הגלומות בהתחממות הגלובאלית מכירים בכך שלתופעה יהיו השלכות נרחבות. חברות רבות נאלצות להתמודד עם עליה במחיר חומרי הגלם והאנרגיה מכיוון שממשלות מחוקקות חוקים המטביעים מחיר על פליטת גזי חממה. בנוסף, צרכנים רבים לוקחים בחשבון בעת קבלת החלטות רכישה את ההתנהגות הסביבתית של החברה.

חברות צריכות לנהל ולהפחית את החשיפה לסיכון הקשור לשינוי האקלים, כולל מחסור בחומרי גלם, מים ואנרגיה. בו זמנית, עליהן לחפש הזדמנויות לרווח ולייצר יתרון תחרותי מול מתחריהם בעתיד בו רמת השימוש בפחמן תהיה כפויה ומצומצמת.

לרוב, צרכי הבריאות, הביטחון והסביבה (HSE – Health, Safety and Environment) של ארגון קשורים לאתגרים ולסיכונים שהוא חווה בכל שלב במחזור החיים (ראה איור 1)

איור 1: מודל ""4 Ts

 

טרנסקציה (Transaction) - הצורך להעריך את מגוון חובות ה- HSE במהלך הליך של רכישות ומיזוגים במטרה לכמת את פוטנציאל הסיכון ולקחת אותו בחשבון במחיר הרכישה.

חריגה (Transgression) - הצורך בעמידה בתקנות וחוקי HSE למניעת ביצוע עוולות.

הטרנסקציה והחריגה הינם הצרכים השכיחים והבסיסיים הנושא HSE הניתנים לסיפוק ע"י אימוץ התנהגויות וחוקים מוסדרים. אנו מגדירים יוזמה המקושרת לנושאים רגולאטורים (כגון מדיניות חדשה לסטנדרט פליטה) כיוזמה שהיא "Must have"; חברות לרוב מחשיבות זאת כעלות נטו.

ככל שנושאי HSE הופכים לנושאים עסקיים ולא רק מילוי דרישות, הנהלות בכירות מתחילות לקחת בחשבון את ההשלכות ואת הסיכון בבעיות מבוססות HSE כאשר יש צורך לבחון אסטרטגיות חליפיות או תרחישים עסקיים.

מעבר -  הצורך בבחינת אסטרטגיות עסקיות תחת נושאי HSE בתקופת מעבר (לדוגמא מעבר משלב תעשייתי אחד למשנהו). בחינת הסיכונים הינה הצעד הראשון לזיהוי תרחישים עסקיים אפשריים ותכנון מודל עסקיים ברי קימא מהבחינה הכלכלית והסביבתית. יוזמות המבוססות ROI  (Return-On Investment - החזר על השקעה) מפחיתות פליטת גזי חממה, פסולת, אנרגיה ושימוש במים תוך כדי יצירת חסכון כלכלי.

טרנספורמציה (Transformation) – הצורך ביצירה והטמעה של מערכות עסקיות ברות קימא – תכנון מחדש של הפרופיל האקולוגי, חברתי וכלכלי של המערכת העסקית כולה, תוך שימוש בגישה הוליסטית המערבת אספקטים שונים של העסק  ולוקחת בחשבון את ההשלכות החברתיות.

מטרתן של יוזמות הקשורות לערכים אנושיים חברתיים הינה ביצירת מודל עסקי המבוסס על עקרונות האחריות החברתית. אל אף שהקונספט אינו אינטואיטיבי, יוזמות מסוג זה יכולות להוות הזדמנויות עסקיות משמעותיות. 

לצורך בחינת התפתחות היוזמות הסביבתיות בחרנו לקחת את רומניה כדוגמא בשל התהליך הדומה לזה אשר יתרחש בישראל בתקופה הנוכחית בשל המחויבות להתאמת החקיקה בישראל להחלטות ועידת קופנהגן.

רומניה עברה שני מהפכים מרכזיים בשני העשורים האחרונים: ביטול המשטר הקומוניסטי והכניסה לאיחוד האירופאי. שני התהליכים העלו בצורה משמעותית את המודעות להגנה על איכות הסביבה והחקיקה המתאימה, וגרמו לחיקוי בזמן קצר במיוחד של תהליכים אשר לקחו כחצי מאה במדינות מפותחות יותר.

עם אוכלוסיה של קרוב ל-22 מיליון, רומניה הצטרפה לאיחוד האירופאי בינואר 2007. רומניה הינה עדיין אחת המדינות העניות ביותר במרכז ומזרח אירופה, אך משנת 2000 היא זוכה לשיעור גבוה של פיתוח הכלכלה. בשל שנים של מתירנות רגולטיבית בנושאים סביבתיים והרגולציה הנוקשה של האיחוד האירופאי אשר נכפתה על רומניה עם הצטרפותה לאיחוד, ניתנה לרומניה תקופת מעבר והסתגלות על מנת להתאים עצמם לתקנות האיחוד בתחומים ספציפיים הקשורים לאיכות האוויר, סילוק פסולת, איכות המים וזיהום תעשייתי. תקופת מעבר זו קיבלה צידוק בשל ההשקעה הגבוהה בתשתיות וטכנולוגיה שנדרשה על מנת לעמוד ברגולציה של האיחוד האירופאי.

 

יוזמות שהן בגדר חובה – Must have

הסוגיות הסביבתיות בפניהן עומדת רומניה הם זיהום אוויר ומים כתוצאה משפכים שמקורם בתעשייה, סחף של האדמה וזיהום והצטמצמות הביצות באזור שפך הדנובה. לדברי הרשויות ברומניה, עלות העמידה בחוקי האיחוד בנושאים סביבתיים נאמדת בכ- 27 מיליארד ארו עד לסוף תקופת המעבר. רגולציות אלו ישפיעו הן על המגזר הפרטי והן על הציבורי.

המגזר הפרטי קיבל תקופת מעבר קצרה משמעותית מן המגזר הציבורי להתאים עצמו לרגולציות של האיחוד האירופאי; כמו כן הוא לא קיבל תמיכה מכספי האיחוד. המאמץ המיידי של התעשייה, מסוף המשא ומתן באפריל 2006 ועד לכניסה לאיחוד בינואר 2007 הוערך בכ-2.8 מיליארד ארו.

ההתאמה לרגולציה הסביבתית של האיחוד האירופאי הייתה אתגר גדול בהרבה בעבור חברות מקומיות וקטנות יותר. חברות אלו עמדו מול פער גדול יותר בין הסטנדרטים אשר היו נהוגים בעבר לבין הביצועים המצופים לפי חוקי האיחוד, וההון לסגירת פערים אלו היה קשה יותר להשגה.  במקרים רבים לענקים בינלאומיים הפועלים ברומניה הייתה ההתמודדות עם סטנדרטים סביבתיים קלה יותר מכיוון ולרוב הם היו יותר מוכנים וכאשר נאלצו, היה להן אפשרות קלה יותר לגיוס ההשקעה הנדרשת.

חברה בינלאומית אחת שכזו הינה Holcim, יצרן מלט בינלאומי אשר מקורו בשוויץ. "מהבחינה הסביבתית, להצטרפות לאיחוד האירופאי לא הייתה כל השפעה עלינו, שכן סטנדרט פליטת גזי החממה נקבע פנימית בתוך החברה והוא מחמיר בהרבה מזה של האיחוד". אמר מרקוס ווירת', מנכ"ל Holcim רומניה. בין השנים 1997-2007 השקיעה Holcim רומניה למעלה מ-26 מיליון ארו בהגנה על איכות הסביבה.

דוגמא נוספת לקבוצה בינלאומית הפועלת ברומניה הינה נסטלה. "אני מאמין שאין מדינה שהרגולציה בה נוקשה כמו בנסטלה בכל הנוגע לצריכת אנרגיה חשמלית, דלקים ומים" אמר פול נובר, מנכ"ל נסטלה רומניה (בין השנים 2003 ועד ינואר 2009). "כאשר נסטלה נכנסה לשוק הרומני יישמנו בה את הרגולציות הפנימיות לשמירה על איכות הסביבה ולכן לא נתקלנו בקושי להתאים עצמנו לתקנות החדשות כאשר רומניה הצטרפה לאיחוד האירופאי".

אנו מאמינים כי הצורך להתאים לרגולציה הסביבתית הנוקשה תתרום לתהליך איחודם של עסקים כאשר יותר ויותר עסקים קטנים לא יצליחו לעבור משוכה זו. לפי המגזין העסקי Capital, בנובמבר 2005 ההשקעות הנדרשות הגבוהות ביותר במגזר הפרטי לצורך עמידה בחוקי הסביבה של האיחוד האירופאי היו:

תעשייה השקעה כוללת - מיליוני אירו
בתי זיקוק וגז 440
מתכת 458.7
כימיקלים 559.6
כרייה 180
חוות גידול חזירים ותרנגולים 112

גם בישראל ניתן לצפות למגמה דומה בשנים הקרובות. במסגרת הערכות ישראל לועידת הפסגה בקופנהגן ולמאבק בהתחממות הגלובאלית, מוביל המשרד להגנת הסביבה שורת צעדים שנועדו לקבוע מדיניות ברורה ואחידה בנושא, שתעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם בנושא.

"לראשונה יהיה בידנו מאגר נתונים אחיד ומקובל על כלל מקבלי ההחלטות, שעל בסיסו ניתן לבנות אסטרטגיה לאומית להפחתת פליטות גזי החממה." אומר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, "בכוונתי להמליץ בפני הממשלה על יישום יעדים שאפתניים שיעמידו את ישראל בחזית אחת עם המדינות המפותחות בעולם, במסגרת תוכנית לאומית כוללת למאבק בהתחממות הגלובאלית"[1]

 

יוזמות מבוססות ROI (החזר על השקעה)

כאשר מדובר ביוזמות סביבתיות מבוססות ROI, הכוונה לרוב הינה ליוזמות הקשורות בהפחתת צריכת אנרגיה. עלות האנרגיה ההולכת וגדלה משפיעה על כלל התעשיות, אך בעיקר על עסקים כגון יצרני רכבים, אלקטרוניקה, תיירות ובנייה.

העלייה בעלויות האנרגיה מעודדות משקיעים לייצר טכנולוגיות המקצרות את החזר ההשקעה באותם פרויקטים. דוגמא לפרויקט כזה הינו פרויקט החלפת הכבשנים הישנים של Holcim בציוד מודרני ויצירת אנרגיה חשמלית בתחנות כוח תרמיות. לצד התועלת של שיפור ביכולות היצור והורדה בעלויות הייצור, הפרויקט גרם להפחתה בפליטת גזי חממה (דו-תחמוצת הפחמן). בין השנים 2004-2007 ההפחתה הכוללת של פליטת גזי חממה עמדה על  כ- 500,000 טונות של CO2.

 

ישנן גם השקעות רבות ושונות בתחום שרשרת האספקה אשר יכולות לסייע לחברות בהורדת עלויות אנרגיה ובכך לספק החזר מוחשי על ההשקעה. "לנסטלה מדיניות נוקשה בכל הקשור לצריכת אנרגיה בתהליך ההפצה," אומר נובר "אנו מנהלים נושא זה בקפדנות ומבצעים ביקורות תכופות לספקם שלנו". נובר ציין השינויים המהירים המתרחשים ברומניה והוסיף, "איכות המשאיות המקומיות משתפרת והן מזהמות הרבה פחות מאשר בשנים קודמות".

עלויות אנרגיה גבוהות מעודדות גם כן ביזור של אתרי ייצור. ככל שעלויות השינוע עולות, יותר ויותר חברות מעדיפות למקם את אתרי הייצור שלהן קרוב ללקוחות, אפילו במחיר של יעילות תפעולית נמוכה יותר.

 

יוזמות הקשורות לערכים אנושיים חברתיים

כיום, לארגונים ישנה אחריות גדולה יותר מכיוון והשפעתם על החברה נעשית משמעותית יותר והם לא תמיד משקיעים למען תועלות עסקיות צפויות. מנכ"לים יכולים לציין כי רווחים אינם המטרה כשלעצמם, אלא איתות מהחברה שהארגון מספק את צרכי האנשים. ע"י הטמעת נושאים חברתיים בתוך האסטרטגיה, חברות גדולות יכולות לעצב מחדש את הדיון על תפקידם בחברה.

ניתן למצוא דוגמאות רבות של השפעה ארוכת טווח של נושאים חברתיים. לדוגמא, בתעשיית התרופות, סערת הלחצים החברתיים בעשור האחרון אשר התלקחה סביב נושאים כגון תפיסת הציבור את המחירים הגבוהים מדי של תרופות HIV/AIDS במדינות מתפתחות אשר גרמה להקשחה כללית של הסביבה הרגולטורית. בסקטור המזון והמסעדנות הוויכוח הסוער סביב השמנת יתר הביא לקריאה לפיקוח נוסף על שיווק ומכירת מזון לא בריא. במקרה של מוסדות פיננסים גדולים, חששות מניגוד אינטרסים וייצוג לא הולם של מוצרים, הביא לאחרונה לשינוי בפרקטיקות ליבה עסקיות ובמבנה התעשייתי. לכמה מן הקמעונאים הגדולים, התנגדות ציבורית לחנויות חדשות מהווה חסם להזדמנויות צמיחה.

בנוסף לכל אלו קיים כמובן הלחץ החברתי והפוליטי אשר עיצב והגדיר, בין היתר, את תעשיות הטבק, הנפט והכרייה בעשורים האחרונים. חשוב לא פחות, תוצאות אלו העמידו לא רק סיכונים עבור חברות, אלא גם ייצרו הזדמנויות ליצירת רווח: בתעשיית התרופות, לדוגמא, השוק הגדל של תרופות גנריות; במקרה של מסעדות למזון מהיר, הגשת ארוחות בריאות יותר; ובמקרה של תעשיית האנרגיה, התאמה לדרישה ההולכת וגדלה (וגם ללחץ רגולטורי) לדלקים נקיים יותר כגון גז טבעי.

לחץ מצד הציבור לרוב מאותת על קיומם של צרכים חברתיים אשר אין להם מענה או העדפות צרכנים. חברות יכולות לזכות ביתרון ע"י איתור הצרכים ומתן מענה להם לפני מתחריהם.

 

ככל שהציבור ברומניה נעשה מודע יותר לצורך בשמירה על איכות הסביבה, יותר חברות מקיימות יוזמות סביבתיות כחלק ממדיניות האחריות החברתית של הארגון.

Holcim מודעת לאחריות החברתית שלה ומפעילה מגוון תוכניות לטובת הקהילה סביב מתקניה. אחד מסיפורי ההצלחה של Holcim הינו פרויקט פיילוט ב-21 ערים ברומניה אשר החל לפני 4 שנים. במסגרת הפרויקט מקבלים ילדי כיתות ז'-י"א ספרים עם נושאים הקשורים לשמירה על איכות הסביבה. התוכנית מומנה ע"י Holcim במשך שנתיים ולאחר מכן הציג משרד החינוך הרומני את התוכנית לכל בתי הספר ברומניה.

"אם ברצונך לחנך את אזרחי המדינה על חשיבות הסביבה וכיצד יש להגן עליה, יש להתחיל עם הדור הצעיר", אומר ווירת', מנכ"ל Holcim רומניה, ומזכיר את רמת המודעות הסביבתית הדומה בשוויץ לפני עשורים, כאשר תוכניות בבתי הספר יכלו להגביר מודעות ציבורית דרך ילדים.

אלמנט מרכזי במדיניות "הירוקה" של נסטלה הינו צריכת מים. " צריכת המים מבוקרת בקפדנות" אומר נובר, מנכ"ל נסטלה רומניה, "המים מטוהרים וישנה מדיניות של מינימום צריכה, גם כאשר הרשויות המקומיות אינן אוכפות זאת. ישנו לחץ גדול להפחתת הצריכה בכל שנה". "לנסטלה מעל 260,000 עובדים", הוא אומר " תוסיף לזה את המשפחות ואת הספקים שצריכים לעמוד בסטנדרטים שלנו ותוכל לראות בבירור שההשפעה שלנו על החברה כיום היא משמעותית מאי פעם"

לסיכום, יוזמות סביבתיות הקשורות לערכים אנושיים חברתיים לא בהכרח מובילות לעליה ברווחים, אך ניתן להעריך שככל שהטרנד הידידותי לסביבה יגדל בעתיד, ארגונים המחויבים ליוזמות כאלו יובילו ועסקיהם ירוויחו ממוניטין טוב יותר או מהתאמה לרגולציות עתידיות ואף נוקשות יותר.

בהתייחסו ליוזמות אלו אמר נובר, "להיות ראשון בהכל כולל גם להיות ראשון בהגנה על הסביבה. רק בדרך זו ניתן לייצר יתרון תחרותי ארוך טווח לחברה". למרות זאת, ניתן להוסיף כי ההשפעה של יוזמות כאלה על ערך הארגון יכולה להיות מועילה גם כיום כאשר לעובדים יש קשר חזק יותר והערכה כלפי ערכי הארגון. 


הכותבים:

Guy Propper, Associate Partner, Tefen Romania

Chiara Garavaglia, Director, Tefen Italy

עדי שלג, יועצת,  Tefen ישראל

 

 

ליצירת קשר: info@tefen.com

[1] מקור: דובר המשרד להגנת הסביבה, http://www.sviva.gov.il , תאריך עדכון: 9/09/2009