תפריט נגישות

הגיע הזמן ל"בדק בית" בשרשרת האספקה

בחברות רבות עדיין יש נתקים בין מרכיבי הארגון, אשר גוררים עלויות תפעול גבוהות ובזבוז אדיר בצריכת משאבים. מעת לעת, מומלץ לבצע "בדק בית" אמיתי על מנת לראות האם שרשרת האספקה מנוהלת ברמה המיטבית.


חברות המנהלות את שרשרת האספקה ברמה האופטימאלית, יכולות בהחלט לנכס לעצמם הישג ארגוני מרשים. בחברות רבות עדיין יש נתקים בין מרכיבי הארגון, אשר גוררים עלויות תפעול גבוהות ובזבוז אדיר בצריכת משאבים.

מעת לעת, מומלץ לבצע "בדק בית" אמיתי על מנת לראות האם שרשרת האספקה מנוהלת ברמה המיטבית, וזאת על ידי מתן תשובות לשאלות הבאות:

 ·האם תחזית הביקושים והזמנות לקוח מכילות תאריכים אמיתיים ?

· האם תאריכי הספקת הזמנות הרכש מעודכנות במערכת ?

· האם זמני ההובלה במערכת הן מהספק והן אל הלקוח מעודכנים?

· האם קיימת מדיניות מלאי מוגדרת ומתאימה לפעילות החברה?

· האם קיים סנכרון בין הייצור לבין זמינות מרכיבי החומרים ?

· האם קיים מנגנון תעדוף ייצור עפ"י מוצרים ולקוחות?

 להמחשת הנושא, ניקח לדוגמא שרשרת אספקה פשוטה וסטנדרטית הכוללת: תחזיות, הזמנות לקוח, יצור במפעל יחיד, רכש של חו"ג, הפצה ומשלוח ישירות ללקוח.


במאמר ננסה לסקור את נקודות המפתח בניהול מידע תקין ומסונכרן והכשלים מהם יש להיזהר.


ניהול ביקושים:

חברה אשר עובדת עם תחזיות מכירה, צריכה לשקלל בתוך התחזית מספר פרמטרים בניהם: שיתוף מספר רב של קובעי תחזית (Forecasters)  כולל אנשי מכירות השטח, אשר להם מידע רלוונטי לבניית תחזית מהימנה. בנוסף, יש להתייחס גם לנתונים היסטוריים, אשר עליהם יש להפעיל כלים סטטיסטים לחיזוי .

 על מנת שהתחזיות יהוו בסיס לתכנון במערכת, חשוב שהתחזית תוזן ותתוחזק במערכת ה- ERP ולא תהיה "כלי טיפש" ואקסטרני למערכת.

 לעיתים קרובות, המצב האמיתי של הביקושים בחברה לא משתקף מהזמנות הלקוח. דוגמא קלאסית היא של הזמנה מבוטלת שלא זוכה לעדכון סטאטוס 'ביטול', וכתוצאה מכך מחלקת הייצור לא מעודכנת ומבצעת את המהלכים לצורך עמידה בביקוש. דוגמא נוספת היא של תאריך אספקה המבוקש ע"י הלקוח שלא תואם את יכולות הייצור של המפעל בפועל (תאריך מאושר ע"י התפ"י).

חברות אשר מנהלות תחזיות מכירה חייבות להגדיר את הלוגיקה המתאימה לקיזוז התחזית , אשר תשקלל את ההזמנות בפועל. היישום של לוגיקת הקיזוז במערכת ERP הוא אומנם מורכב, אך התועלת המופקת ממנו היא גבוהה וחשובה מאוד לשרשרת האספקה.

 תכנון הצטיידות:

בשלב זה החברה צריכה לבחון את יכולת המענה לביקושים, ולהוציא לפועל המלצות לרכש, ייצור והפצה.

קיימים מספר מנגנונים שונים בניהם:

 ·        MRP- Material Resource Planning.

·        ROP- Reorder Point

·        OI- Order Initiated

·        Manual- על סמך דו"חות

 

מדיניות ההצטיידות צריכה לשרת נאמנה ולתמוך במדיניות המלאי והשירות בארגון.

חשוב להגדיר מנגנון תכנוני מתאים לכל סוג פריט בחברה, ולא "לאנוס" מנגנון לא מתאים. מערכת ERP מתקדמת מאפשרת גמישות בבחירה ובהתאמה של מנגנונים, ובמידת הצורך יצירת שילוב בין מספר מנגנונים שונים.

 ניהול הזמנות רכש:

הזמנות הרכש צריכות להיות מנוהלות ומתוחזקות בצורה טובה, ע"י קביעת פרמטרים ברורים כמו: כמות מינימאלית/מקסימאלית להזמנה, כפולות הזמנה, תנאים לאיחוד דרישות רכש, זמני lead time ועוד.

 ניהול הזמנות הרכש לוקה בחסר במידה ואין הזנה של מידע החוזר מהספקים לגבי תאריך הגעת משלוח מאושר, פיצול כמויות לתאריכים במידת הצורך, תאריך יציאה משער הספק ועוד. נתונים אלו משפיעים באופן ישיר על תכנון וניהול היצור והמלאי.  

 ניהול היצור:

תכנון יצור אופטימאלי מחייב סנכרון בין מספר רב של גורמים: ביקושים, זמינות מרכיבים, תאריכי קבלה מרכש, זמינות אמצעי היצור תוך התחשבות באחזקת הציוד מתוכננת ועוד.

שרשרת אספקה המנוהלת בשקיפות מלאה, חייבת היזון חוזר על התקדמות הייצור.  כמו כן, חשוב לקבוע כללים לגבי תעדוף הייצור, איחוד פק"עות עפ"י מוצרים, לקוחות ועוד.

 לסיכום, מידע שגוי בשרשרת האספקה יכול לגרום לחברה נזק רב. אי עדכון תאריך מאושר של קבלת חו"ג, יפגע באמינות תוכנית היצור וכתוצאה מכך בתאריך אספקה שגוי ללקוח. אי עדכון תאריך אספקה נדרש ללקוח עלול להשפיע על הזמנת חומרים מוקדם או מאוחר מידי ועוד.

ניהול מידע תקין יאפשר לארגון לשפר את השירות ללקוח, וכתוצאה מכך גם לשפר את המדדים הכספים ע"י ניצול משאבים בצורה אופטימאלית. בחברות שבהן מגוון המוצרים או המרכיבים הוא רב, שרשרת האספקה מורכבת יותר וכל סטייה ולו הקטנה ביותר באמינות המידע יכולה להיות קריטית.

שרשרת המנוהלת נכון מהווה בסיס לתכנון מתקדם הן לטווח הקרוב והן כבסיס לבניית תוכנית אסטרטגית.

המאמר באדיבות: אינטנטיה ישראל

 למידע נוסף - sharona@intentia.co.il