תפריט נגישות

זווית ראיה - פרטו וניהול המלאי

חוק פרטו משמש אותנו בתחומים רבים כל כך של החיים בלא שנשים לב. ההשלכה המעשית שלו היא, שבמידה ונטפל בעשרים האחוזים הדומיננטיים נשיג שמונים אחוזים מהתוצאה. במילים אחרות, הפרדת העיקר מהתפל.

 וילפרדו פרטו היה כלכלן איטלקי שחי מאמצע המאה ה 19 עד שנות העשרים של המאה העשרים, ליתר דיוק 1848 –  1923. נולד בפריס למשפחה איטלקית אריסטוקרטית, אשר שבה לאיטליה בשנת 1858. בעקבות אביו, למד וילפרדו הנדסה אזרחית. במסגרת לימודיו ריתקה אותו במיוחד המתמטיקה. עם סיום לימודיו בהצטיינות בשנת 1870 החל לעבוד כדירקטור בחברת הרכבות של רומא. בשנת 1874 מונה למנכ"ל של קונצרן פלדה. פרטו התגורר בפירנצה והיה מעורב בפוליטיקה של ארצו, הוא ערך מחקרים רבים בעיקר בתחומים כלכליים וסוציולוגים. פרטו היה למעשה הראשון שניתח תופעות כלכליות / סוציולוגיות בכלים מתמטים טהורים. ניתוחים אלה הניחו כמה מאבני הייסוד של הכלכלה המודרנית. באחד המחקרים שבו חקר את התפלגות גביית המיסים בארצו, ניסח את המשפט המפורסם ביותר שלו, שהוא בערך כך: "כשמונים אחוז מהתוצאה נגרמים ע"י כעשרים אחוז של הגורמים". משפט זה, מדגים באופן יוצא דופן מהי יכולת הפשטה, כיצד ניתן לבחון תופעה מסiימת ולפשט את תוצאותיה באופן כזה שיכסה מגוון רחב מאוד של תופעות אחרות. כמובן שפרטו ניסח את הכלל לאחר שראה שכשמונים אחוז מהמיסים, נגבים מכעשרים אחוז ממשלמי המיסים, אבל רק יכולת הפשטה מדהימה כשלו מאפשרת להקיש מתוצאה זו לתופעה כללית כל כך.

 

למעשה, חוק זה משמש אותנו בתחומים רבים כל כך של החיים בלא שנשים לב. ההשלכה המעשית שלו היא, שבמידה ונטפל בעשרים האחוזים הדומיננטיים נשיג שמונים אחוזים מהתוצאה. במילים אחרות, הפרדת העיקר מהתפל. לדוגמא:

כעשרים אחוזים מאוהדי הכדורגל יוצרים כשמונים אחוזים מהומה.

כעשרים אחוזים מהנהגים גורמים לכשמונים אחוז מתאונות הדרכים.

כעשרים אחוזים מהעובדים עושים כשמונים אחוז מהעבודה (אנחנו תמיד בעשרים האחוזים האלה).

כעשרים אחוזים של הלקוחות גורמים לכשמונים אחוזים של ההכנסות.

ועוד ועוד.

אנו ננצל השלכה נוספת של כלל זה: כשמונים אחוזים מערך המלאי נגרם ע"י כעשרים אחוזים מהפריטים. זאת אומרת, שבמידה ונקפיד על ניהול מלאי של עשרים האחוזים המשפיעים, נגיע לתוצאה המרבית במאמץ מינימאלי. על פי חלוקה זו נבחר באיזה מנגנון תכנון לזמן כל פריט ופריט. ההבדל בין המנגנונים הוא בעלות אחזקתם והפעלתם לעומת דיוק התוצאות שלהם. מנגנון ה-MRP למשל, דורש רמת אמינות גבוהה מאוד למספר רב של נתונים במערכת ובדיקת תוצאות מסובכת יחסית מחד, אך תוצאותיו מדויקות ומונעות מלאי עודף מאידך. לעומתו, מנגנון שיני המשור דורש רק מלאי נכון ומספר קבועים פשוטים מאוד לתחזוקה אך מספק תוצאות פחות קפדניות אשר יכולות לבוא לידי ביטוי במלאי עודף. מכאן, שאת עשרים האחוזים של הפריטים אשר מהווים שמונים אחוזים מערך המלאי, ננהל בעזרת ה-MRP ואילו את שמונים האחוזים הנותרים אשר מהווים רק עשרים אחוזים מערך המלאי ננהל במודל שיני משור. 

כותב המאמר: עמית גורן

 

 ליצירת קשר: amit@goren-ltd.co.il