תפריט נגישות

איכות הסביבה - תיזום, תוביל, תנצח

Mahatma Gandhi אמר: Be the change you want to see in the world.דב באסל, יועץ סביבתי בכיר המתמחה באקולוגיה ורגולציה תעשייתית, על פרואקטיביות סביבתית בתעשייה הישראלית.

 המודעות לאיכות הסביבה נמצאת בקו עליה מתמיד בעולם המערבי. בתקופות מסוימות, בעיקר בעקבות אירועים סביבתיים חמורים, המודעות הציבורית והעיסוק בנושא תופסים  תאוצה מדהימה. העיסוק והסיקור של הנושאים הסביבתיים מתבצע בראש ובראשונה ע"י אמצעי המדיה השונים. המודעות הגוברת בקרב הציבור הרחב, גורמת לצמיחת הארגונים 'הירוקים' הבלתי-ממשלתיים (NGOs), אשר תורמים אף הם תרומה נכבדה להגברת המודעות לנושא. ומאחר שהתחום משתלב עם מכלול הקיימות (sustainability), מטופלים נושאי סביבה יותר ויותר גם מההיבט החברתי. 

התופעה לא פוסחת גם על ישראל, והשינוי בולט באופן מיוחד באמצעי התקשורת. במהדורות החדשות היומיות והשבועיות מתקדמים האייטמים הסביבתיים לקדמת הבמה, קרוב יותר לנושאי הביטחון והכלכלה, ונתפשים פחות ופחות כנושאים איזוטריים.

 העניינים מתחממים

 זכייתו של אל גור בפרס נובל על תרומתו להעלאת המודעות לנושא התחממות כדור הארץ, תתרום ללא ספק למודעות לבעיות הסביבתיות ולדילמות באשר לפתרונן. בעקבות סרטו "אמת מטרידה" תתחזק המגמה העולמית למזער את "טביעת הפחמן" (Carbon footprint) בכל מגזרי המשק (אנרגיה, תעשייה, תחבורה, מגזר ציבורי, מגזר חקלאי, משקי בית). הפעילויות בתחום הזה רבות, וגם במדינת ישראל מקיים המשרד להגנת הסביבה פורום קבוע לאישור פרויקטים שעניינם הפחתה של פליטות פחמן. להפחתה כזו ערך כלכלי וניתן להזדכות בגינה בבורסות-פחמן בעולם.  

 Beyond compliance

 אחת המגמות הרווחות בעשור האחרון בתעשייה בארצות המתקדמות, היא יזום פעילות וולונטרית בתחום הסביבתי, מעבר לדרישות הפורמאליות של החקיקה והתקינה. מתוך הכרה שעל התעשייה המודרנית לגלות אחריות במקום להמתין לכך שהרשויות יקנסו אותה, החלה הפעילות הראשונה בתחום המערכות הוולונטריות לניהול סביבתי, ה-EMS (Environmental Management Systems). המערכת מוכרת כתקן לניהול סביבתי עצמי - תקן ISO14001. ארגון המיישם את התקן עורך סקר סביבתי מקיף לאיתור ההשפעות הסביבתיות בכל התחומים, מערב את הנהלת הארגון בתהליך, כותב נהלים מסודרים ועוד. לרוב, משתלבת מערכת ניהול זו עם מערכת ניהול האיכות בארגון, ולעיתים אף עם מערכת ניהול הבטיחות.

 הדרישה לקיום מערכת ניהול סביבתי נובעת לעיתים קרובות מדרישות של לקוחות וספקים. התקשורת בשרשרת האספקה באשר להיבטים הסביבתיים של המוצרים והפעילויות, תופסת תאוצה גדולה מאוד בשנים האחרונות, והיא דומיננטית במיוחד בתעשיות ההרכבה (תעשיות ביטחוניות, תעשיית האלקטרוניקה וכיוב'). לקוחות בולטים בתעשיית הרכב, דוגמת פולקסווגן, דורשים מכל הספקים שלהם הסמכה לתקן ISO14001. הדבר ממחיש היטב את אפקט הגלובליזציה - אין זה משנה כלל היכן נמצא הספק של רכיב מסוים של פולקסווגן, ואין זה משנה מהם החוקים הסביבתיים באותה מדינה. כל עוד הספק מוסמך לתקן הבינלאומי ISO14001 הוא מקיים רמה מסוימת של ניהול סביבתי שאמורה להשביע את רצון הלקוח ולא לגרום לסיבוכים (משפטיים ואתיים כאחד) בהקשר למוצר השלם המיוצר על-ידו.

 אכיפה עצמית

 אחד ממרכיביה המרכזיים של מערכת ניהול סביבתי מודרנית טמון בעקרון האומר שהניהול הסביבתי בארגון צריך להיות בראש ובראשונה ניהול סביבתי עצמי. במילים אחרות, הארגון בתפישתו הבסיסית, אינו מחכה לרשויות שיבואו לאכוף את הדרישות הסביבתיות על הארגון, אלא מקדים אותן בפעילות יזומה משלו, שמטרתה לאתר את הבעיות והליקויים מבעוד מועד. במצב זה, כאשר יגיעו הרשויות לבצע את הביקורת, הן יפגשו ארגון מסודר שהקדים תרופה למכה. לרוב, בעקבות פעילות מונעת כזו יעבור הארגון את ביקורת הרשויות בצורה חלקה. ארגונים מתקדמים במיוחד אף משלבים בפעילות דרישות שעדיין לא נדרשו ע"י הרשויות, אך כבר נדרשות מארגונים דומים במדינות המערב. כך מקדים הארגון את הרשויות, נמצא בחזית ידיעת הרגולציה המתקדמת, ואף נערך להקדים את הרשויות מבחינת הידע בתחום הסביבתי המקצועי הספציפי.

השוק העיקרי -  אירופה 
 עבור ענפי תעשיה רבים מהווה שוק מדינות האיחוד האירופי את השוק העיקרי למוצריהם. רגולציה סביבתית בה נתקלים המוצרים של היצרנים הישראליים מחייבת היערכות לשמירה על שווקים אלו צמיחתם. דוגמה בולטת היא דירקטיבת ה-RoHS המשפיעה על תעשיית האלקטרוניקה והחשמל, אשר אסרה הימצאות מתכות כבדות מסוימות וחומרים נוספים, במכשור אלקטרוני וחשמלי. התעשייה נאלצה להתאים את עצמה ביישומים, כגון הפסקת הלחמות עופרת שהיוו פרקטיקה נפוצה ויעילה בתעשייה.

 דוגמה רחבה בהרבה היא חקיקת ה-REACH החדשה, אשר נכנסה השנה לתוקף בכל רחבי האיחוד האירופי. מדובר ברגולציה המקיפה והיומרנית ביותר בתחום ניהול כימיקלים, שתשפיע בלי ספק על השווקים הגלובליים, ותיאלץ את כל השחקנים להתרגל לכללי משחק חדשים. קיימת טעות נפוצה לפיה נוגעת ה- REACHלתעשייה הכימית בלבד: למעשה, כל מי שבמוצרו נמצא כימיקל כלשהו, ולו בכמות המזערית ביותר, מושפע מה-REACH. לכן, מי שמייצא לאירופה מוצרים כגון צבעים, חומרי ניקוי, אלקטרוניקה, צעצועים, רהיטים ועוד, מחויב לדאוג כי החומרים במוצריו יירשמו כהלכה. החקיקה מפנימה את עקרון השקיפות בנוגע לכל החומרים הכימיים, וקובעת כי ללא מסירת מידע לא ניתן יהיה להמשיך ולשווק באירופה -  ''No Data – No Market

אסטרטגיה סביבתית

 כאשר מדברים על מונחים כגון ניהול סביבתי, תכנית אכיפה עצמית, פורום הידברות של המפעל או הארגון עם ציבור ודומיהם, ברור שמישהו בארגון ישב והחליט כי אלה הפעולות שנכון לעשות. הפעולות שהוזכרו הן מהמתקדמות ביותר בהתנהלות הסביבתית העסקית, אולם בפועל הן לא תמיד פרי חשיבה מעמיקה, ולא תמיד הן משקפות מדיניות ואסטרטגיה של ארגון. לא פעם נובעות הפעילויות מלחצים שמפעילים הרשויות או הציבור, ונדיר שהן נובעות מכוח מניע פנימי של הארגון. לכן יש חשיבות רבה כל כך לגיבוש אסטרטגיה סביבתית בארגונים, מתוך ראיה לטווח ארוך, ולשילוב כלל מרכיבי הקיימות (סביבה, כלכלה וחברה).

אסטרטגיה של ארגון בתחום זה מבטאת את הראייה שלו לטווח ארוך בתחומי איכות הסביבה, תרומה לקהילה, שמירה על זכויות עובדים והעצמתם, אתיקה, ממשל תאגידי והערך הכלכלי האמיתי לחברה (בשני המובנים - הן לחברה במובן company, והן  לחברה במובן society). תכנית אסטרטגית סביבתית של ארגון מתחילה במדיניות שלו ויורדת לפעילויות בנושאים הסביבתיים, שהארגון עומד לבצע במסגרת תכנית עבודה רב-שנתית. יותר ויותר ארגונים מבינים היום, שמה שטוב לסביבה טוב גם לביזנס, ומחליטים שהם רוצים להיות "ירוקים".

דוגמה בולטת למגמה זו היא ביקוש הולך וגובר ל"בנייה ירוקה", במיוחד לאחר קביעת תקן ישראלי בנושא. אך "הבניה הירוקה" היא רק אחת מה-buzz words שהמנהל הישראלי שומע בתחום זה. לכן לא מפתיע שהוא מבולבל: מחד הוא לא רוצה לפגר אחר המגמות החדשות ולהיתפש כלא עדכני, מאידך אין לו בד"כ את הכלים להחליט מהי המסגרת הנכונה והמתאימה לארגונו. במצב זה נוטים המנהלים להסס ו"לשבת על הגדר" (ולעיתים לראות מה השכן או המתחרה עושים בתחום).

אחד התוצרים של תכנית אסטרטגית בתחום הסביבתי הוא הדיווח הסביבתי. אינני מאמין, שדיווח סביבתי כשלעצמו, לבעלי עניין פנימיים או חיצוניים, יכול להוות דוגמה נכונה לניהול סביבתי. דיווח סביבתי צריך לשקף ולהציג תוצרים של פעילות אמיתית בארגון. ארגון שאין לו אסטרטגיה סביבתית, וגם הפעילויות שלו בתחום איכות הסביבה אינן עומדות באמות-מידה מקצועיות, לא יפיק רווח אמיתי מביצוע דיווח סביבתי. יתרה מזאת, הפעילות תתפרש באופן שלילי, כלומר כפעילות תדמיתית שאין מאחוריה מחויבות אמיתית.

ארגון עסקי בכלל, וחברה תעשייתית בפרט, חייביים להתנהל עפ"י אמות-מידה עסקיות של ודאות כלכלית. אך אל תוך הסביבה העסקית הזו נכנסת יותר ויותר "הסביבה הסביבתית". מבחינת התעשיין הישראלי המוביל כבר לא מדובר רק ב- pure business, אלא גם באיכות סביבה, מעורבות בקהילה ובחברה וכו'. בעבר עלתה השאלה אם תעשייה יכולה להמשיך לצמוח, ובד בבד לשמור באופן קפדני ומחמיר על איכות הסביבה. היום כבר לא שואלים את השאלה הזו, בטח לא בתעשייה הגלובלית. כיום ברור לכל בעל חברה, שללא מחויבות להוביל בתחום איכות הסביבה, לא תוכל החברה באמת "ליישר קו" עם המתחרים במדינות העולם המערבי. לכן, כשתעשיין אומר ש'מה שטוב לסביבה טוב גם למפעל', זו איננה עוד קלישאה.     

מספר דגשים

ליד:

טעות נפוצה לחשוב כי ה- REACHנוגע לתעשייה הכימית בלבד. לאמיתו של דבר, כל מי שבמוצרו נמצא כימיקל כלשהו, ולו בכמות המזערית ביותר, מושפע מה-REACH. לכן, מי שמייצא לאירופה חייב להיערך בהקדם לעמידה ב-REACH, אחרת הוא עלול לאבד שוק זה.  

ליד:

דיווח סביבתי צריך לשקף ולהציג תוצרים של פעילות אמיתית בארגון. ארגון שאין לו אסטרטגיה סביבתית, וגם הפעילויות שלו בתחום איכות הסביבה אינן עומדות באמות-מידה מקצועיות, לא יפיק רווח אמיתי מביצוע דיווח סביבתי. יתרה מזאת, הפעילות תתפרש באופן שלילי, כלומר כפעילות תדמיתית שאין מאחוריה מחויבות אמיתית

ליד:

כל עוד הספק מוסמך לתקן הבינלאומי ISO14001 הוא מקיים רמה מסוימת של ניהול סביבתי שאמורה להשביע את רצון הלקוח ולא לגרום לסיבוכים (משפטיים ואתיים כאחד) בהקשר למוצר השלם המיוצר על-ידו.

ליד:

תכנית אסטרטגית סביבתית של ארגון מתחילה במדיניות שלו ויורדת לפעילויות בנושאים הסביבתיים, שהארגון עומד לבצע במסגרת תכנית עבודה רב-שנתית. יותר ויותר ארגונים מבינים היום, שמה שטוב לסביבה טוב גם לביזנס, ומחליטים שהם רוצים להיות "ירוקים".

כותב המאמר: דב באסל- אביב תשתיות, תעשיה וסביבה

 

ליצירת קשר: dovb@avivil.com