תפריט נגישות

עקרונות ליישום מודול WMS של ORACLE APPLICATIONS

מערכת ה- WMS של אורקל הנה מערכת שלמה המסוגלת לספק פתרון מקיף לניהול התהליכים הלוגיסטים בחברה. שימוש בעקרונות המתוארים במאמר, יכול לסייע ולהקל בעת ביצוע הפרויקט.

רקע

WMS (Warehouse Management System) הנו כינוי כולל למערכת ממוחשבת לניהול של רצפת הייצור והמחסנים. במערכת ORACLE APPLICATIONS, קיים מודול ייעודי המשתלב באופן מלא במודולים האחרים של המערכת.

 מערכת WMS, משלבת בין משאבים (עובדים, מלגזות, מחסנים אוטומטים, מלאי וכו') למשימות (ליקוט והפצה, אחסון, קבלה למלאי, ספירות, רענוני מלאי, דיווחי ייצור ועוד). המערכת מבוססת על חוקים לוגיים, תשתיות מידע ומסופונים.

באופן עקרוני, אין בנמצא "תהליך מומחה" לניהול לוגיסטיקה. לכן, לאור הנחה זו, ניתן להתאים את מערכת ה- WMS כמעט לכל תהליך לוגיסטי רצוי.

 יכולות המערכת

יכולות המערכת מגוונות מאד. להלן פרוט של חלק מהם:

  1. ניהול LPN
    LPNLicense Plate Number, מספר מזהה חח"ע הניתן לכל מארז.
    שימוש ב-
    LPN מאפשר:
    • הגדרת סוגי אריזה שונים (קרטון, משטח וכו')
    •  הגדרת קשר: פריט- כמות – סוג אריזה
    • שינוע קל ומהיר של אריזות – מדווחים רק על הזזת ה- LPN ולא על התכולה
  2. הגדרת חוקים לתפעול המחסנים
    זהו המח מאחורי המערכת. הגדרת החוקים תשפיע על יעילות העבודה.
    באמצעות החוקים, ניתן למשל:
    • לבחור איתורים לאחסון לפי הגבלות פיזיות (משקל, גובה וכו')
    • לנצל טוב יותר את המחסן, סדר ליקוט מיטבי.
    • לכפות אחסון של פריטים זהים יחד.
    • לבצע ליקוט להזמנות בכפוף להגבלות.
  3. ניהול משימות
    המערכת מאפשרת חילול משימות בהתאם למצבי העולם (מצב בו מתקיימים מספר תנאים לוגיים, ראה בהמשך) השונים.
    בין סוגי המשימות ניתן למנות משימות עבור:
    • אחסון
    • ליקוט
    • שינוע
    • ספירות מלאי
    • רענוני מלאי
  4. ניהול Cross – Dock הזדמנותי
    קליטה מול הזמנת רכש תייצר המלצה להעברה לרצפת ייצור או רציף שילוח. פעולה זו חוסכת שינוע מיותר וגורמת לפריטים דחופים להגיע ישירות ליעדם.
  5. שימוש במסופונים
    השימוש במערכת ברצפת הייצור ובמערך המחסנים מבוסס ברובו על שימוש במסופוני
    RF. כתוצאה מכך, ניתן לבצע את הדברים הבאים:
    • שידור משימות לעובד. העובד לא צריך לבוא ולשאול מה לעשות, המערכת משדרת אליו את המשימה הבאה.
    • ספירות מלאי קלות ומהירות
    • דיווחים בזמן אמת = תמונת מלאי מהימנה
    • קלות תפעול – מסכי המסופון פשוטים ואינטואיטיביים להפעלה.
  6. קליטת סחורה בלחיצת כפתור
    קליטה (לוגית) של
    ASN (Advanced Shipment Notice) או משלוח בין חברתי נעשית תוך דקות ספורות. לאחר הקליטה, כל ה- LPN שהוגדרו במשלוח (או ב- ASN) , קיימים בארגון הקולט עם כל היסטוריית התנועות שלהם. בפועל, זמן הקליטה הוא בעצם זמן פריקת המשאית.
  7. בקרת שילוח
    שימוש בתהליך
    DOCK DOOR בו מבוצעת בקרה בזמן אמת על שילוח טובין. במידה וחסר פריט או שפריט שאינו שייך מועמס, המערכת מספקת התראה למשתמש.
  8. ניהול סטאטוס חומר לפריטים מנהלי מנות/סריאלי
    סטאטוס חומר קובע אילו תנועות מלאי ניתן/אסור לבצע.
    הדבר מאפשר, למשל, להשהות סחורה במחסנים עד לקבלת אישור מביקורת איכות. ניתן לשנות סטאטוס בכל את ולכוון את חוקי ה-
    WMS  להתחשבות בסטאטוסים אלה.
  9. דיווחי ייצור ישירות לתוך LPN
    עובד ייצור מדווח גמר ייצור ישירות לתוך המארז (
    LPN). בגמר האריזה, ניתן לשנע את ה-LPN לכל מקום ולדווח השמה באיתור היעד.
  10. תמיכה בהפקת מדבקות לתהליכים שונים
    בד"כ נדרש לסמן
    LPN במדבקות שונות תוך כדי תהליך העבודה. המערכת מאפשרת הפקת מדבקות בעת קבלה, ליקוט, אריזה ועוד.
  11. גמישות בביצוע התאמות תוכנה
    המערכת מאפשרת בניית מסכי מסופון בקלות (נדרש תכנת מבין עניין) וחיבורם ל-
    API של אורקל. דבר זה מאפשר גמישות אדירה בתפעול מערכי הייצור ואחסון , קיצור תהליכים והפקת המירב מהמערכת.

 עקרונות ליישום

יישום WMS ישנה מקצה לקצה, את אופן ניהול הלוגיסטיקה בארגון. ביצוע הפרויקט לפי העקרונות המפורטים יכולה לסייע להצלחתו.

 1. מסגרת הפרויקט
יש להגדיר במדוייק את תכולת הפרויקט. ההגדרה תכלול את כל התהליכים שמעונינים להתייחס אליהם במהלך הפרויקט ואת לוחות הזמנים לביצועם.
מאחר והמערכת גמישה, אין בהכרח צורך לספק פתרון לכל התהליכים הלוגיסטיים מההתחלה, מאחר וניתן להרחיב את היישום בכל שלב.

2. כח אדם
מינוי אדם בכיר לניהול הפרויקט הכרחית. מאחר ומדובר בשינוי תפיסה ושינוי תרבות, רצוי למנות מישהו בעל יכולת לקבלת החלטות בארגון.
מומלץ שצוות הפרויקט יורכב ממיטב האנשים ובכללם מהנדסי תעשייה וניהול האמונים על שיפור שיטות.

 3. למידת יכולות WMS
לפני תחילת הפרויקט, כדאי להתקין מערכת DEMO ו"לשחק" עם התהליכים הסטנדרטיים של המערכת. התנסות כזו יכולה להימשך מספר ימים בודדים והיא מאפשרת לצוות הפרויקט להכיר את המערכת בצורה טובה, ולפיכך לסייע בתהליכי קבלת ההחלטות על יישום התהליכים.

 4. ניתוח תהליכי זרימת החומר ומבנה המחסנים – תרשים ספגטי
תרשים ספגטי, מתאר את מבנה המחסנים ואת זרימת החומר ביניהם. כל קו בתרשים מסמן תהליך שנדרש לקבל עבורו החלטה על האופן בו הוא יבוצע.
במהלך הכנת התרשים יש להתייחס לנקודות הבאות:

  • רשימת המחסנים
  • מסלולי זרימת החומר
  • ממשקים למודולים אחרים (רכש, מכירות, פיננסים)
  • אילוצים פיזיים (שיטות אחסון, מגבלות משקל וגובה, נקודות "מתות" לקליטת מסוםונים ועוד).
  • אמצעי שינוע וליקוט
  • שיטות עבודה

נקודות למחשבה:

    • האם ניתן לשנות את סידור המחסנים?
    • אלו מחסנים מיותרים/חסרים?
    • אחסון נפרד לפריטים מהירים ואיטיים.
    • אחסון נפרד למשטחים, קרטונים בודדים ומוצרים בתפזורת.  

5. בחינת שינוי תהליכים כתוצאה משימוש ב- WMS
כתוצאה מהטמעת המערכת, קיימת הזדמנות לשינוי תהליכים עסקיים. יש לבחון אלו תהליכים ניתן לשנות במהלך הפרויקט על מנת להביא תועלת רבה יותר לארגון.
תהליכים לדוגמא הנם:

  • ASN - Advanced Shipment Notice – האם ניתן לדרוש מהספקים שלנו הקמת משלוח מראש לפני הגעתו אלינו לארגון? אם כן, תהליך הקליטה מתקצר בסדרי גודל.
  • Direct Receipt – האם קיומו של רציף הקבלה הכרחי?
  • דיווחי אריזה בייצור – האם ניתן לביצוע? דיווח אריזה בייצור מגביר את היכולת לעקוב אחר תהליכי הייצור.
  • Component Pick Release – האם מתקיים ליקוט ייעודי לפק"ע? תהליך זה מאפשר קישור של הוראת העברה ישירות לפק"ע ולמנוע ניפוק עודפים לרצפת הייצור.

6. הבנת השימוש בכלי המערכת
נדרשת הבנה טובה ככל האפשר בדרישות המערכת וההשלכות הנובעות משימוש בה.

  • כל יחידת ניטול תהיה LPN ותזוהה באמצעות מדבקה/שלט הנושא תווית ברקוד.
  • שימוש במסופונים הנו הכרחי. לא ניתן לבצע תנועות מלאי ללא מסופונים.
  • כל תנועה מחייבת דיווח. אם מישהו לא מדווח, המלאי לא אמין!
  • שימוש נרחב בברקוד. חובה לסמן מחסנים, איתורים ומארזים. כדאי לבצע שימוש ב- ONE SHOT SCAN (מילוי מספר שדות במסך ע"י סריקת ברקוד אחת).
  • שימוש בסטאטוס חומר. ניתן להגדיר סטאטוס חומר לפריטים (מנהלי מנות/סריאלי), למחסנים ולאיתורים. הגדרת סטאטוס חומר יכולה למנוע ניפוקים של פריטים לא מאושרים ללקוחות/ייצור.

7. קבלת החלטות על אופי המחסנים
לכל מחסן ניתן להגדיר במערכת תכונות שונות המשפיעות על אופן תפקודו.

  • האם המחסן ינהל LPN? – מחסן שאינו מנהל LPN גורם לכל שכל LPN שמועבר אליו מתפרק מתכולתו והפריטים מופיעים במחסן כפריטים בתפזורת.
  • האם לנהל במחסן חוקי השמה וליקוט? – ישנם מחסנים שאין חובה להגדיר להם לוגיקה מתוחכמת (למשל מחסן ברצפת הייצור) לעומת מחסנים שחובה להגדיר בהם סדר והגיון (מחסן משלוחים).
  • אילו סוגי אריזות יאוחסנו במחסן? – מומלץ להגדיר מחסנים לפי סוגי האריזות. מחסן למשטחים הומוגנים, מחסן לארגזים ומחסן לבדידים. הגדרה זו מקלה על כתיבת הלוגיקות לליקוט והשמה.
  • האם לנהל סטאטוס חומר במחסן?

8. הגדרת חוקים
הגדרת החוקים תקבע כיצד יבוצעו תהליכי הליקוט וההשמה. בעת הגדרתם, כדאי להתייחס לדברים הבאים:

  • שמירה על עקרון KISS - Keep It Simple Stupid
  • הגדרת קטגוריה ייעודית לסיווג הפריטים – תאפשר התייחסות מדויקת לפריטים
  • הגדרה מפורטת של מצבי העולם האפשריים. מצב עולם מייצג מציאות כלשהי (למשל, ליקוט להזמנה של לקוח X). הגדרה מפורטת ככל הניתן, תמנע "נפילות" בעתיד.
  • הגדרת חוק ברירת מחדל. באופן כזה, המערכת תמיד תמליץ על "משהו" ועובדי המחסן לא יישארו חסרי אונים.

חוקי השמה – Put Away

בעת הגדרתם, התייחס לנקודות הבאות:

    • מינימום תנועות
    • שימוש במשימות המשך אם מעורבים איתורי ביניים בתהליך
    • מילוי איתורים – ניצול שטח מחסן מיטבי
    • אחסון פריטים באיתורים קרובים – הקטנת מומנטים של מלגזות
    • התחשבות בפיזיקה של המחסן

חוקי ליקוט – Pick

בעת הגדרתם, התייחס לנקודות הבאות:

    • FIFO לא בכל מחיר – אם יש כמות קטנה מסדרה חדשה, אולי עדיף לפנות את האיתור?
    • התחשבות בסדר הליכה.
    • הגדרת סוגי משימות שונים לניצול מיטבי של המשאבים.
    • התחשבות בפיזיקה של המחסן

מצבי עולם

בעת הגדרתם, התייחס לנקודות הבאות:

    • הגדר בפרוט
    • התאם אסטרטגיות מהמקרה הפרטי אל הכלל

9. ניהול משימות
משימות הליקוט הן חלק בלתי נפרד מהמערכת. יש לקבוע מי מנהל את חלוקת המשימות וכיצד יועברו משימות לעובדים. האם תהיה הקצאה אוטומטית של משימות? האם יהיה מנהל עבודה? אולי עובדי מחסן ישייכו לעצמם את המשימות?
ניתן להגדיר סוגי משימות שונים לשם הקצאה אוטומטית לפי שימוש במשאבים (למשל, מלגזת צריח יכולה לבצע משימות ליקוט שונות ממלגה מלקטת).

10. קליטה מספקים

מערכת WMS מאפשרת לנו לשפר וליעל את התהליכים הלוגיסטים בחברה. שיתוף הפעולה של הספקים יכול לעזור מאד בהשגת יעדים אלו. לפיכך, בכל הנוגע לקשר מול הספקים רצוי לקיים את הדברים הבאים:

  • עבודה עם מעט ספקים מהימנים
  • הסכם עם הספק שכל אריזה תהיה מבורקדת
  • עבור לעבודה עם ASN

בנוסף, קבע:

    • היכן תבוצע ביקורת הקבלה (במלאי או ברציף)
    • היכן תתבצע אריזת הפריטים לתוך LPN ברציף או במחסן? (במקרה בו אין שימוש ב- ASN או משלוח בינחברתי)
    • האם יעשה שימוש ב- Cross Dock?

11. שילוח ללקוחות
מאחר ובד"כ מחסני התוצ"ג הם מחסנים מנוהלי חוקי WMS, הרי שקיימת הסתברות מסוימת שהמערכת לא תצליח לשריין מלאי להזמנות של לקוחות. שימוש בתהליכי רענון מלאי (העברה בין מחסנים, כך שהמלאי "יתאים" לחוקי הליקוט) תקטין בעיה זו.
השתמש בתהליך
Dock Door להבטחת שילוח תקין. בתהליך זה, מחויב עובד המחסן לדווח על כל LPN שמועמס. המערכת לא תאפשר שילוח במקרה של חוסר או LPN שאינו שייך.

בנה חוקי ליקוט שיבטיחו:

    • שילוח של מארזים מלאים
    • ניהול FIFO
    • משלוח סדרות שמתאימות ללקוח

12. מחסנים אוטומטים
כאשר קיימים מחסנים אוטומטים בארגון, ההתממשקות אליהם מהווה אתגר לא קטן. על מנת שניתן יהיה לפשט את התהליך, רצוי לשמור על העקרונות הבאים:

    • המלאי ו לוגיקת האחסון והשליפה ינוהלו תמיד באורקל
    • המחסן האוטומטי ינהל LPN (באורקל)
    • במקרה של מחסנים מתוחכמים (מחסנים בעלי מערכת הפעלה חכמה) – המחסן יכיל איתור אחד בלבד במערכת אורקל (קופסא שחורה).
    • במקרה של אוטומציה מלאה, משימות הליקוט ישויכו למחסן והוא ידווח על השלמתן.
    • במחסן "טיפש" , מקום האחסון ייקבע ע"י אורקל. במקרה זה המחסן משמש רק כסבל שתפקידו להביא לקחת מארזים.

13. מסופונים
מאחר וללא מערכת מסופונים אין אפשרות לתפעל את מערכת ה- WMS, הרי שרכישתם היא חובה. לכן, בעת בחינת סוגי המסופונים, יש לשים דגש על הנקודות הבאות:

    • סוג השימוש, נומרי/אלפאנומרי – האם העובד נדרש להקליד תווים?
    • מרחק הקריאה

§        איסוף – (Standard) עדשה צרה,  טווח עד 1 מטר

§        שינוע – (Extra Long Range) עדשה רחבה, טווח עד 3 מטר

§        משולב – (Long Range) טווח עד 2 מטר.

    • בחר יצרן שניתן לקבל שרות עבור מוצריו בקלות
    • כאשר משנעים במלגזות, רצוי לקבע את המסופון למלגזה

§        טעינה רציפה

§        עלות גבוהה ב- 20 עד 30 אחוז (הוספת ערסל למסופון)

§        ניתן להוסיף קורא חיצוני

    • סביבת העבודה

§        מרחקי השינוע

§        עבודה בתוך מבנה או בחוץ – אין פתרון מדף לקריאה בחוץ.

    • נקודות גישה

§        15% חפיפה בין נקודות קליטה

§        מיקום באזורים פתוחים ככל האפשר

§        קיים תקן לנקודות גישה כך שיתאימו לכל מכשיר בעולם

§        תכנן בראיה קדימה בהתבסס על תוכנית האב לפיתוח של העסק

    • מערכת ההפעלה

§        נדרש לבדוק אפשרות התחברות ל- MWA והצגת UTF8

    • וודא כי המכשירים מסוגלים לשמור מידע במקרה של ניתוקים.

14. התאמות תוכנה
ככלל, התאמות תוכנה יבוצעו רק במקומות בהן הפיזיקה אינה מאפשרת שימוש במערכת הסטנדרטית.
יחד עם זאת, גמישות המערכת מאפשרת כתיבת התאמות איכותיות בזמן קצר, כך שתהליכים סטנדרטים יבוצעו באופן יעיל יותר.
בכל מקרה יש לשקול עלות מול תועלת לפני קבלת החלטה על ביצוע התאמות. יש לקחת בחשבון שנדרש ידע ב- JAVA לביצוע התאמות מסופונים ושלא כל תכנת מבורך בידע זה.

 

15. ניהול השינוי
הטמעת המערכת תשנה סדרי עולם. ניהול השינוי עשוי להקל במעט על ההלם שמצפה לעובדים. לפיכך, הקפד על:

    • הסברה לעובדים
    • נהלים ברורים ומדויקים
    • הבלטת הערך המוסף לארגון

16. בחינה והבנת ההשפעה על המודולים הפיננסים
מאחר והמערכת בעלת מודולים רבים, יש לבחון את השפעת השימוש בה על המודולים הפיננסים. למשל, קליטה מרכש ישירות לתוך מספר LPN שונים של שורת הזמנה, הופכת את תהליך התאמת חשבונית ספק לתהליך בלתי אפשרי.
בעת הרצת התהליכים יש לבדוק תסריטים מורכבים ככל שניתן.

 

17. בדיקות בדיקות ובדיקות
לפני עלייה לאוויר, רצוי לבצע את הפעולות הבאות:

    • התקנת מערכת דמו המבוססת על תמונת מצב אמיתית
    • תרגול של צוותי העבודה בשיטת העבודה החדשה
    • בדיקה מקיפה של המסופונים וזיהוי בעיות (אי קריאה בתנאים מסוימים, נקודות מתות וכו')
    • בדיקה מקיפה של הממשקים וההתאמות. 

סיכום

מערכת ה- WMS של אורקל הנה מערכת שלמה המסוגלת לספק פתרון מקיף לניהול התהליכים הלוגיסטים בחברה. שימוש בעקרונות המתוארים לעיל, יכול לסייע ולהקל בעת ביצוע הפרויקט.

 

כותב המאמר: ניר שוהם,  פרילנסר המשמש כמנהל פרויקטים ומיישם לוגיסטי בכיר לתוכנת ORACLE APPLICATIONS

ליצירת קשר: nshoham@zahav.net.il